בגלל התקיפה האיראנית: מעצמת הגז קטאר נאלצת לקנות מארה"ב

מדינה שנחשבה במשך שנים ליצואנית הגז הטבעי הנוזלי השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית בלבד, מוצאת את עצמה פתאום בתפקיד הפוך לחלוטין: לקוחה. קטאר-אנרג'י, חברת האנרגיה הממשלתית של קטאר, חתמה על שני הסכמים עם שנייר אנרג'י האמריקאית לרכישת 4 מיליון טון גז טבעי נוזלי בשנה, בחוזה שיימשך עד סוף 2054. כרבע מאה של תלות במתחרה שהייתה אמורה להילחם בה על נתח שוק.

הרקע לעסקה הוא המלחמה עם איראן. במרץ תקפה טהראן את מתחם הייצור ברס לאפן, ליבת תעשיית הגז הקטארית, ופגעה קשות בשני קווי ייצור. הפגיעה הוציאה מכלל פעולה כ-17% מכושר היצוא של המדינה, ושר האנרגיה של קטאר ומנכ"ל קטאר-אנרג'י, סעד שרידה אל-כעבי, העריך שהתיקון יימשך כשלוש שנים. מאז, קטאר מכריזה בכל חודש מחדש על כוח עליון, מצב משפטי שפוטר אותה מעמידה בהתחייבויות האספקה הקודמות שלה.

הבעיה האמיתית לא נגמרת במתקן הפגוע. המעבר במצר הורמוז, הצוואר הימי היחיד של קטאר אל הים הפתוח, כמעט נחסם כליל. לדברי אל-כעבי, מספר המכליות שחוצות כיום את המצר זניח. בניגוד לנפט, שאפשר להזרים בצינורות עוקפים כפי שעושות סעודיה ואיחוד האמירויות, גז טבעי נוזלי נשלח אך ורק במכליות ימיות. לקטאר אין דרך עוקפת. אנליסטים בענף מעריכים שהחוזה ארוך הטווח עם שנייר הוא בעצם הודאה בדוחא שחופש השיט בהורמוז עלול לא לחזור למצבו הקודם, גם לאחר שהתיקון ברס לאפן יושלם.

מבחינה טכנית, האספקה צפויה להתחיל בשנת 2031. שני מיליון טון בשנה יגיעו ממסוף סבין פאס בלואיזיאנה, ושני מיליון טון נוספים ממסוף קורפוס כריסטי בטקסס. המחיר צמוד למחיר הגז האמריקאי בנקודת הנרי האב, בתוספת עמלה קבועה, כאשר הגז יימסר על סיפון המכליות בנמל המוצא עצמו. לפי שנייר, חלק מההיקף המובטח מסבין פאס עדיין מותנה בהחלטת השקעה סופית להרחבת המסוף, כלומר לא כל הכמות מובטחת באופן סופי.

בהיקף העולמי מדובר בפחות מאחוז אחד ממסחר הגז הנוזלי, שעומד על יותר מ-400 מיליון טון בשנה. אבל כעסקה בודדת בשוק האמריקאי, מדובר באחד החוזים הגדולים שנחתמו אי פעם. מנכ"ל שנייר, ג'ק פוסקו, לא הסתיר את שביעות הרצון ומסר כי החברה "מצפה לספק אמינות לקטאר-אנרג'י הן מסבין פאס והן מקורפוס כריסטי, עד מחצית השנייה של המאה הנוכחית". אל-כעבי מצדו הגדיר את ההסכמים כציון דרך באסטרטגיית הגז של קטאר, שמטרתה לגוון את סל האספקה ולחזק את פעילות המסחר מול לקוחות ברחבי העולם.

מאחורי הניסוח הדיפלומטי מסתתר שינוי עומק באסטרטגיה הקטארית. קטאר-אנרג'י הופכת בהדרגה מיצרנית גז למעין סוחרת גז עולמית, שקונה באמריקה ומוכרת ללקוחותיה באסיה ובאירופה. מתחילת השנה היא כבר רכשה עשרות מטענים אמריקאיים בשוק המיידי, ולפני כחודש קיבלה הלוואה של 3 מיליארד דולר מבנקים סיניים, כנראה כדי לממן רכישות גז נוספות. היא מחזיקה כבר ב-70% ממסוף גולדן פאס בטקסס, יחד עם אקסון מוביל, ולפי דיווחים מנהלת גם מגעים מתקדמים מול חברת וודסייד האוסטרלית לרכישת גז ממתקן נוסף בלואיזיאנה.

בוול סטריט כבר הבינו מי מרוויח מהמלחמה הזו. מניית שנייר עלתה בכ-26% מאז פרוץ העימות, ומניית ונצ'ר גלובל, השחקנית העצמאית הגדולה השנייה בתחום, זינקה בכ-40%. לפי הערכות בענף, ונצ'ר גלובל עצמה נמצאת במגעים מתקדמים עם קטאר-אנרג'י לאספקה של 3 מיליון טון נוספים בשנה. כ-90% מהאנליסטים שמסקרים את שנייר ממליצים לקנות את המניה, ומחיר היעד הממוצע, 314 דולר, משקף פוטנציאל עלייה של כ-9%. ב-UBS אפילו העלו את הרף ל-340 דולר, כ-18% מעל מחיר הסגירה האחרון, בטענה שהעסקה מפריכה את הטענה שלפיה שנייר תתקשה למצוא קונים להרחבותיה העתידיות. בונצ'ר גלובל כ-60% מהאנליסטים ממליצים לקנות, והשאר להחזיק, ומחיר היעד הממוצע, 17 דולר, גבוה בכ-35% ממחיר הסגירה.

מה שקורה כאן הוא יותר מעסקת אספקה. זהו סימן לכך שארה"ב, שבעבר נזקקה לגז ממדינות המפרץ, הפכה לשחקנית שהעולם, כולל יצואניות הענק לשעבר, תלוי בה. לשנייר כבר היום כושר ייצור של כ-56 מיליון טון בשנה בשני המסופים שלה, ועוד כ-5 מיליון טון בהקמה, כאשר הרחבת סבין פאס צפויה להוסיף עד 20 מיליון טון נוספים בעתיד. ברקע, מחירי האנרגיה נותרים גבוהים, כשחבית נפט מסוג ברנט נסחרת סביב 110 דולר, רמה שממשיכה לתמוך בעליות במניות יצואניות הגז האמריקאיות.

עוד מהדיווחים

אל-כעבי אמר בראיון בשולי העצרת הכללית של האו"ם: "Very sparingly, some ships are crossing the straits but a very small amount, it's not something that would even be measurable in a percentage point" לפי האנליסט מנאב גופטה מ-UBS, ההלוואה של 3 מיליארד דולר מבנקים סיניים עשויה לאפשר לקטאר-אנרג'י להבטיח עוד גז אמריקאי כדי לעמוד בהתחייבויות האספקה הבינלאומיות שלה.

למה זה חשוב

ברקע העסקה נסחר הנפט מסוג ברנט סביב 110 דולר לחבית, רמת מחירים שמשפיעה גם על מחירי האנרגיה בישראל, מדינה שתלויה בייבוא דלק ומושפעת ישירות מתנודות בשוקי האנרגיה העולמיים. העסקה גם ממחישה כיצד המלחמה עם איראן ממשיכה לטלטל את מאזן הכוחות באזור שבו ישראל פועלת.

מה שעוד לא ידוע הוא עד מתי ימשך מצב הכוח העליון הקטארי, ואם התיקון ברס לאפן אכן יושלם תוך שלוש שנים כפי שהוערך, או שגם הוא יתעכב כמו שקורה בפרויקטי אנרגיה רבים אחרים באזור.