ללא כותרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו הפיל פצצה. בריאיון שפורסם ביום שישי הוא הודה בפעם הראשונה בחשש ממשי מהטלת סנקציות בנקאיות על ישראל, והציע פתרון שמזכיר יותר את איראן מאשר מדינה מערבית: מעבר לכלכלת קריפטו ובלוקצ'יין כדי לעקוף את העיצומים.

"יכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות", אמר נתניהו בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה. "צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה המטבעות שעוקפים את זה, וגם על זה אני עובד". כשכ"ץ שאל אותו במפורש אם הכוונה לקריפטו, נתניהו השיב בלי היסוס: "נכון מאוד".

ראש הממשלה לא עצר שם. הוא חשף כי כבר הורה לגורמים המקצועיים להכין תוכנית מסודרת בנושא. "אחד מהם, בוודאי. ואני כבר ביקשתי להכין את התוכנית לזה", אמר, כשנשאל אם הבלוקצ'יין הוא האלטרנטיבה המרכזית למערכת הבנקאית המסורתית.

לצד ההצהרה על הסנקציות, נתניהו הפיל גם פצצה שנייה. הוא קבע כי הסיוע הביטחוני האמריקני, שעומד כיום על 3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת הסכם שאמור להסתיים ב-2028, לא יחודש. "אם אתם חושבים שנמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, סיוע אמריקני של עשרות מיליארדי דולרים לתקציב הביטחון, תתארגנו ותתרגלו. זה לא יהיה. כי אמריקה השתנתה", אמר. בהמשך הוסיף: "זה נגמר, רק שאלה של זמן".

הדברים עוררו סערה פוליטית מיידית. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "האמירה של נתניהו מטורפת אבל נכונה. אם הממשלה שלו תיבחר הסיוע הביטחוני ייפסק ויהיו סנקציות כלכליות חמורות על מדינת ישראל".

גם מתוך הקואליציה לשעבר הגיעה ביקורת חריפה. יו"ר ישראל ביתנו וראש שדולת הקריפטו בכנסת, עודד פורר, האשים את נתניהו שהוא "מוכר לנו את החזון הכלכלי של איראן". לדבריו, "במקום להיאבק בסנקציות ולדאוג שמדינת ישראל תישאר חלק מהעולם המערבי, הוא מוכר לנו את החזון של אירן". פורר גם חשף כי הממשלה דחתה הצעת חוק שהגיש להסדרת תעשיית הקריפטו בישראל, ולטענתו "לאורך כל הקדנציה נתניהו קבר את תעשיית הקריפטו" והבריח אותה מהמדינה.

פורר הזהיר גם מהיבט טכני: "הכי קל להטיל סנקציות דווקא על קריפטו", הסביר, שכן מערכות פיננסיות בעולם יודעות לזהות ארנקים דיגיטליים בעייתיים. "החזון של נתניהו הוא קטסטרופה למדינת ישראל. קטסטרופה לכלכלה הישראלית, לנכסים שלכם ולכסף שלכם שיהפוך לחסר ערך", אמר.

גם מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, ניסה לקרר את ההתלהבות. "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים", הבהיר. "רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות". לדבריו, לקריפטו יש פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים, אבל לא מדובר בפתרון קסם לעקיפת עיצומים.

הביקורת הקשה ביותר הגיעה מכיוון מקצועי. גורמים כלכליים הזהירו כי סנקציות בנקאיות מקיפות הן מהכלים ההרסניים ביותר שקיימים, ושונות לחלוטין מחרם על מוצרים או הגבלת מכירת נשק. מערכת הבנקאות הישראלית תלויה בחיבור לבנקים זרים, בסליקה בינלאומית ובקווי אשראי, ובלעדיהם המשק עלול פשוט להפסיק לתפקד. לפי נתוני רשות החדשנות, ההייטק הישראלי ייצא בשנת 2025 סחורות ושירותים בהיקף של כ-85 מיליארד דולר, המהווים 58 אחוז מכלל הייצוא הישראלי, וענף שלם שעלול להיפגע קשות ממשבר פיננסי בינלאומי.

הרקע לדברים הוא גל צעדים מדיניים נגד ישראל שהולך ומתרחב. לפי מאגר חדש שמתעד סנקציות ומגבלות נגד ישראל, נרשמו בארצות הברית 15 צעדים, בספרד 10, בבריטניה 8, בטורקיה 7 ובבלגיה 5. רק השבוע הודיעה בריטניה כי היא פותחת בהליכים לסנקציות על בנקים שיתמכו במימון בנייה בהתנחלויות, על רקע התקדמות המכרזים לפרויקט E1 הסמוך למעלה אדומים.

עם זאת, הדברים נאמרים בעיצומה של מערכת בחירות, ומומחים מזכירים כי מדובר בהצהרות בריאיון טלוויזיוני ולא בתוכנית ממשלתית מגובשת. נותר לראות אם תוכנית הבלוקצ'יין שעליה הורה נתניהו אכן תצא לפועל, ומה תהיה עמדת הממשלה הבאה, יהיה אשר יהיה הרכבה, מול איום הסנקציות ההולך ומתקרב.