הסקר האחרון של מעריב, שפורסם ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, מצייר תמונה דרמטית: גוש השינוי בראשות גדי איזנקוט מקבל 54 מנדטים, מול 48 בלבד לגוש נתניהו. הפער הזה, אם יתממש בפועל, עלול להכריע את מערכת הבחירות.
לפי פילוח המפלגות בסקר, מפלגת ישר של איזנקוט ממשיכה להוביל עם 21 מנדטים, כשאחריה הליכוד בראשות נתניהו עם 19 מנדטים בלבד. מפלגת ביחד של נפתלי בנט ממשיכה במגמת העלייה ומגיעה ל-15 מנדטים, והדמוקרטים של יאיר גולן שומרים על כוח עם 10 מנדטים.
בהמשך הטבלה, ישראל ביתנו וש"ס מקבלות 8 מנדטים כל אחת, והציונות הדתית, יהדות התורה ועוצמה יהודית מקבלות 7 מנדטים כל אחת. רשימת המילואימניקים-הכלכלית בראשות יועז הנדל נכנסת לכנסת עם 4 מנדטים בלבד.
הידיעה הכי צורבת עבור עופר וינטר: מפלגתו, לאחר שהפתיעה בסקר קודם ועברה את אחוז החסימה, צונחת שוב מתחת לרף הכניסה לכנסת. בפעם השנייה בתוך זמן קצר, וינטר נותר מחוץ לפוליטיקה הישראלית, לפחות לפי התחזיות.
הנתון המטלטל ביותר בסקר נוגע דווקא לשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. לראשונה, נפתלי בנט משתווה לבנימין נתניהו, כאשר שני הגברים מקבלים תמיכה זהה של 38 אחוז מהנשאלים. מדובר בשינוי מהותי, שכן בסקרים קודמים נתניהו שמר על יתרון קבוע.
אלא שהשוויון הזה מגיע בד בבד עם נתון נוסף שמטריד את הפרשנים: 36 אחוז מהציבור עדיין לא החליטו למי להצביע, ארבעה ימים בלבד לפני סגירת הקלפיות. מספר כזה של מתלבטים עלול לטרוף את כל הקלפים ברגע האחרון.
בתוך כל הרעש הסקרי, עולה שאלה שמטרידה רבים: האם גדי איזנקוט, המועמד היחיד שמאיים באמת על נתניהו, יתברר בסופו של דבר כגרסה מחודשת של בני גנץ? הניתוח שמלווה את הבחירות מצביע על קווי דמיון מדאיגים. איזנקוט, כמו גנץ לפניו, הוא רמטכ"ל לשעבר שהצטרף לממשלת נתניהו ארבעה ימים בלבד אחרי ה-7 באוקטובר, בלי לדרוש הדחה של בן גביר וסמוטריץ'.
בקמפיין שלו איזנקוט מנסה להציג את עצמו כימני יותר מנתניהו עצמו, ומאחורי הקלעים אף הציע לציבור החרדי פטור של 3 אחוזים מגיוס. הוא גם פוסל כל שותפות עם המפלגות הערביות, במהלך שמזכיר מאוד את הטקטיקה הפוליטית שגנץ נקט לפניו ב-2019.
מעבר לסקר של מעריב, גם סקרים אחרים שפורסמו באותו ערב מראים תמונה דומה, עם פערים בין הגושים שנעים בין 2 ל-6 מנדטים לטובת גוש השינוי. אף אחד מהסקרים לא מראה גוש שמגיע ל-61 מנדטים הדרושים להרכבת ממשלה, מה שמעלה את השאלה מה יקרה בפועל כשתיפתחנה הקלפיות.
ברקע, גם שאלת שיעור ההצבעה הכולל עומדת על הפרק. ככל שיותר אזרחים יבחרו שלא להצביע, כך עלולות מפלגות שנמצאות על הגבול, כמו זו של וינטר, להכריע את מאזן הכוחות בכנסת הבאה. הפער הענק בין הסקרים השונים, שהגיע במקרים מסוימים ל-14 מנדטים בין מכוני סקרים שונים, רק מעצים את אי הוודאות.
עד שלישי הקרוב, יום הבחירות, צפויים להתפרסם עוד סקרים שיבחנו האם המגמה שמשתקפת בסקר מעריב תחזיק מעמד, או שתתברר כטעות סטטיסטית שתתהפך ברגע האמת בקלפי.
הקרב על ראשות הממשלה עדיין פתוח לגמרי, והקלפי הסופית תכריע מי מנצח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה