מאז העלאת אחוז החסימה: אף מפלגה חדשה לא נכנסה לכנסת

נתון שעשוי לצנן את ההתלהבות של כל מי שחולם להקים מפלגה חדשה ולהיכנס ישר לכנסת עם שבוע הבחירות שנפתח. מאז שאחוז החסימה הועלה ל-3.25%, אף מפלגה חדשה לחלוטין, עם אנשים שמעולם לא היו חלק מהמערכת הפוליטית, לא הצליחה לעבור אותו. אף פעם. לא פעם אחת.

הפרשן הפוליטי עמית סגל הצביע על התופעה בפוסט שפרסם לקראת תחילת מרוץ הבחירות הנוכחי. לדבריו, כל המפלגות החדשות שבכל זאת הצליחו לעבור את אחוז החסימה בשנים האחרונות, לא היו באמת חדשות. מדובר באיחודים של תנועות חדשות עם תנועות ותיקות, או במפלגות חדשות שהוקמו על ידי פוליטיקאים מנוסים שכבר הכירו את המשחק.

מה קדם לזה

ב-6.5.2026 דיווחנו שיאיר לפיד תקף את בני גנץ ואמר כי מי שלא יעבור את אחוז החסימה טוב שיפרוש מהמירוץ. ב-7.9.2026 דיווחנו שלקראת הבחירות הנוכחיות בנט ולפיד חברו לרשימת 'ביחד', וסמוטריץ' חבר לפייגלין ברשימת 'זהות' - אותה מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה בעבר.

צילום: יאיר לפיד

הדוגמה הבולטת ביותר היא כחול לבן. המפלגה שהוקמה לקראת בחירות 2019 הוצגה כגוף חדש ורענן, אבל בפועל הייתה הלחמה בין שר הביטחון בני גנץ, שהגיע הישר מראשות המטה הכללי, לבין יאיר לפיד שכבר היה פוליטיקאי ותיק עם ניסיון מפלגתי משמעותי. כלומר, גם שם לא מדובר היה ב"פנים חדשות" במובן המלא של המילה.

מי כן הצליח להיכנס כמפלגה חדשה אמיתית? רק שני מקרים נספרים בעשור וחצי האחרונים. כולנו של משה כחלון ב-2015, ותקווה חדשה של גדעון סער ב-2021. שני המקרים האלה חולקים מכנה משותף ברור: שני המנהיגים לא היו אנשים חדשים. כחלון כבר כיהן כשר תקשורת ושר רווחה בעבר, וסער היה שר חינוך ושר פנים ותיק עוד לפני שהקים את המפלגה שלו.

צילום: גדעון סער

מול שתי ההצלחות האלה, רשימת הכישלונות ארוכה ומכאיבה. גשר של אורלי לוי לא עברה את אחוז החסימה. חופש כלכלי של אביר קארה נפלה. הימין החדש של נפתלי בנט, על אף כל הכותרות וההייפ שליווה אותו, לא הצליח להיכנס לכנסת באחת הבחירות. גם זהות של משה פייגלין נותרה מחוץ, וכך גם יחד של אלי ישי.

הרשימה הזו מראה שלא משנה כמה רעש עושה מפלגה חדשה בתקשורת, כמה סקרים טובים היא מראה בתחילת הדרך, או כמה כסף היא משקיעה בקמפיין, המערכת הפוליטית הישראלית נוטה לבלוע מפלגות שאין להן עוגן פוליטי ותיק מאחוריהן. גם מי שמגיע עם מוניטין מחוץ לפוליטיקה, כלכלי או צבאי, מתקשה לשכנע מספיק בוחרים לתת לו קול כשמדובר בגוף גמרי חדש.

עם זאת, הפרשן הוסיף הסתייגות חשובה שראוי לזכור. "בחיים דברים לפעמים לא קורים עד שהם קורים", כתב, ברמיזה לכך שעצם העובדה שתופעה מסוימת לא קרתה עד היום לא אומרת שהיא לא יכולה לקרות בעתיד. כל מגמה סטטיסטית נשברת פעם ראשונה, וההיסטוריה הפוליטית מלאה בהפתעות שאף אחד לא צפה.

למה זה חשוב

לקראת הבחירות הקרובות, הסטטיסטיקה מרמזת לבוחרים שקול למפלגה חדשה לגמרי עלול להתבזבז אם היא לא מגובה בפוליטיקאים ותיקים. זה רלוונטי במיוחד כעת כשכמה רשימות חדשות מתארגנות ממש לקראת שבוע הבחירות.

עם פתיחת שבוע הבחירות, הנתון הזה מקבל משנה תוקף. כל מפלגה חדשה שתנסה את מזלה תצטרך להתמודד עם המשוכה ההיסטורית הזו, ולהוכיח שהיא מסוגלת לעשות את מה שאף גוף חדש לגמרי לא הצליח לעשות מאז שאחוז החסימה הועלה. אם מישהו יצליח לשבור את המגמה, זו תהיה כותרת בפני עצמה.