יומיים בלבד לפני הבחירות, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג דחה את העתירה שהוגשה נגד פגישת ראש הממשלה נתניהו והמפכ"ל דני לוי. את הפגישה אמור היה ללוות גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ואילו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה אליה בחריפות וקראה לבטל אותה כליל.
סולברג קבע כי הפגישה תתקיים, אך רק כשיחת טלפון, לאחר שנתניהו הצהיר בפניו כי השיחה לא תעסוק בטוהר הבחירות או בהיערכות אליהן. "לא הוצגו ראיות מספקות לכך שעצם קיום הפגישה מהווה הפרעה לבחירות", כתב השופט בהחלטתו, אך הבהיר שהוא "רשם לפניו" את התחייבות ראש הממשלה.
לצד דחיית העתירה, סולברג לא חסך בביקורת עקרונית. הוא הבהיר כי אף שראש הממשלה והשר לביטחון לאומי רשאים להיפגש עם המפכ"ל בנושאים הנוגעים לשמירה על הסדר הציבורי ולהיערכות המשטרה ליום הבחירות, "הסמכות להנחותו לגבי טוהר הבחירות והיערכות משטרת ישראל בעניין אינה בידיהם". לדבריו, האחריות לטוהר הבחירות ולניהולן נתונה בלעדית לוועדת הבחירות המרכזית ולעומד בראשה. השופט הוסיף כי "מצופה מכל הגורמים להקפיד הקפדה יתרה שלא לחרוג מסמכויותיהם בענייני בחירות". העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.
הפרשה החלה כאשר נתניהו הודיע על זימון דחוף של המפכ"ל רב-ניצב דני לוי לדיון בנושא היערכות המשטרה ליום הבחירות. בפועל, לוי סירב להתייצב לדיון דומה שהיה אמור להיערך אצל בן גביר, ובסופו של דבר סוכם על שיחה טלפונית בין המפכ"ל לראש הממשלה בלבד.
מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט פנתה בדרישה דחופה ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת הבחירות לבטל את הפגישה, בטענה להתערבות פוליטית אסורה. איזנקוט לא בחל במילים חריפות ברשת האקס: "נתניהו פועל לחבל בבחירות בישראל. זימון המפכ"ל ערב הבחירות תוך הפרה בוטה של מנהל תקין הוא התערבות מסוכנת שאסור לאפשר". בהרב-מיארה הצטרפה לעמדה הזו וטענה כי "אין מקום לקיים פגישה שעוסקת בניהול הבחירות או בנושאים אחרים המצויים בסמכות יו"ר ועדת הבחירות".
בליכוד דחו מכל וכל את הטענות. במפלגה נמסר כי "הפגישה עם המפכ"ל היא השלמה לדיון ביטחוני שנעשה עם כלל ראשי מערכת הביטחון לאור האיומים הביטחוניים, ולא על טוהר הבחירות". בליכוד אף הוסיפו כי "התקבלו התראות חמורות ביותר באשר לכוונה של גורמי טרור לסכל את יום הבחירות בישראל". כשטענה מפלגת ישר! כי לא יהיה נוכח בדיון נציג מטעם ועדת הבחירות, השיבו בליכוד כי "השופט סולברג מוזמן לשלוח נציג מטעם הוועדה, אשר ישתתף בדיון".
גם בן גביר יצא להגנת הפגישה ומסר כי "זימונו של המפכ"ל לסקירה בנושא ההיערכות לבחירות הוא צעד שגרתי ומקובל, כפי שעשו שרים קודמים. חובתו של השר, כפי שהודגש גם בוועדת מירון, לשאול שאלות ולמנוע פגיעה בחיי אדם". בלשכתו נמסר בנוסף כי "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ופגישה בין ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה היא דבר שגרתי ולגיטימי לחלוטין, אין בכך כל פסול".
על רקע המתיחות הפוליטית החריפה, התברר כי השב"כ הודיע רשמית שייקח אחריות על אבטחת גדי איזנקוט, ובהמשך נוספו לרשימת המאובטחים גם ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן וראש מפלגת עמך ישראל עופר וינטר. אבטחתם תתבצע באמצעות חברה פרטית בהנחיית יחידה 730 האחראית על אבטחת אישים בשב"כ.
בשולי הפרשה הפוליטית, צה"ל והשב"כ דיווחו באותו היום על חיסול שני מחבלים שהעבירו מיליוני שקלים לחמאס, ובהם עלאא' אבראהים נמר ערשי, מפקד חוליה בזרוע הצבאית של הארגון, וכן על השמדת מחסן אמצעי לחימה ברצועת עזה.
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, בהודעתה הרשמית ציינה היועצת המשפטית לממשלה כי היא פועלת בהתאם להחלטת המשנה לנשיא בית המשפט העליון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 השופט נועם סולברג, מיום 25.10.2026, בטרם הגישה את עמדתה בנושא.
למה זה חשוב
ההחלטה קובעת גבול ברור בין סמכויות הדרג הפוליטי לבין סמכויות ועדת הבחירות בנוגע למשטרה בימי בחירות, סוגיה שעשויה להשפיע על התנהלות דומה בעתיד. היא גם משפיעה על אופן ההיערכות הביטחונית של המשטרה ערב הבחירות, בזמן שבליכוד מדווחים על התראות חמורות מצד גורמי טרור.
עם אישור הפגישה בידי סולברג, נראה כי השיחה הטלפונית בין נתניהו למפכ"ל תתקיים כמתוכנן, אך הפולמוס סביב גבולות הסמכות של הדרג הפוליטי מול ועדת הבחירות צפוי להמשיך ללוות את ימי הבחירה האחרונים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה