שפי פז, הדמות הבולטת והשנויה ביותר במחלוקת במאבק הציבורי נגד ההסתננות הבלתי חוקית לישראל, הלכה לעולמה היום (שני) בגיל 74. על פטירתה הודיעה עמותת "עוטף תחנה מרכזית", שבמשך שנים פעלה לצידה למען תושבי דרום תל אביב.
צילום: שפי פזפז נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בחודש האחרון התגלתה אצלה המחלה בפעם הרביעית בחייה, לאחר שכבר התמודדה עמה שלוש פעמים קודם לכן, כולל לימפומת הודג'קין בגיל 38 וסרטן השד בשנות השישים לחייה.
מה קדם לזה
במאי 2025 בוטל כתב אישום שהוגש נגד פז ונגד מירב חג'אג' ודורון אברהמי בעקבות פעולת מחאה במשרדי האיחוד האירופי, לאחר שבית המשפט קיבל את טענת ההגנה מן הצדק. בנובמבר 2025 נעצרה פז במהלך הפגנה בדרום תל אביב, שפרצה בעקבות רצח של עובד זר בידי אזרח סודני.
פז נולדה ב-1952 בלודז' שבפולין, להורים ניצולי שואה. בגיל ארבע עלתה עם משפחתה לישראל במסגרת עליית גומולקה, והתגוררה תחילה במעברה בקריית אתא. שירתה בצה"ל בחיל החימוש ולמדה היסטוריה באוניברסיטת תל אביב. לפרנסתה עבדה כמתרגמת ועורכת לשון.
באמצע שנות התשעים עברה פז עם בת זוגה, טלי רכלין-פז, להתגורר בשכונת שפירא בדרום תל אביב. בתחילת דרכה בשכונה קיימה יחסים טובים עם משפחות מהגרי עבודה, ואפילו סייעה לאחד מהם להתחבא ממשטרת ההגירה. אבל עם הגידול במספר המסתננים ומבקשי המקלט בשכונה, עמדתה השתנתה באופן דרמטי.
מ-2013 ואילך הפכה פז למובילת המחאה של תושבי דרום תל אביב, ועמדה בראש "החזית לשחרור דרום תל אביב". היא ארגנה הפגנות, התעמתה עם ממשלות, שרים וראשי ערים, והתייצבה אפילו מול בתיהם הפרטיים של שופטי בית המשפט העליון. השינוי בפעילותה לווה גם בשינוי פוליטי עמוק: ממי שהייתה פעילה ברצ ובמרצ, עברה פז בהדרגה לליכוד ולמחנה הימין.
המאבק גבה ממנה מחיר אישי כבד. בספטמבר 2024 גזר עליה בית משפט השלום בתל אביב 45 ימי מאסר בפועל וקנס של 2,000 שקלים, לאחר שהורשעה בעבירות של השחתת פני מקרקעין, הסגת גבול והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור. ההרשעה נגעה בין היתר לריסוס כתובות גרפיטי מחוץ לבתי שופטי העליון נגד הקהילה האריתראית. "השופטת בחרה בנקמנות", אמרה פז אז בתגובה לגזר הדין.
ב-14 בנובמבר 2024 התייצבה פז בכלא נווה תרצה לריצוי עונשה, כשתומכים מפגינים ליוו אותה. היא השתחררה ב-6 בדצמבר אותה שנה, ולא חזרה בה מעמדותיה גם לאחר המאסר. בפעילותה ניסתה גם את כוחה הפוליטי, כשהתמודדה ב-2013 בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו במסגרת "סיעת דרום", אך לא נבחרה.
סמנכ"לית העמותה, עמליה עוזר, ודובר העמותה, יעקב סלע, ספדו לה בהודעה משותפת: "היום איבדנו מנהיגה אמיצה חברה יקרה ואישה שהייתה לסמל של נחישות, מסירות ואהבת הארץ". הם הוסיפו: "שפי הקדישה את חייה למען תושבי דרום תל אביב. היא הייתה הקול של האנשים השקופים, אלה שנשכחו מאחור, והוכיחה פעם אחר פעם שגם אדם אחד, חמוש באמת ובאמונה בצדקת דרכו, מסוגל להרעיד מדינה שלמה".
בעמותה התייחסו גם למחיר האישי ששילמה פז לאורך השנים: "שפי ביקשה צדק עבור תושבי השכונות, ולא הייתה מוכנה לשתוק מול העוול. גם כשנרדפה, נעצרה ונשלחה לכלא, היא המשיכה לעמוד זקופה". פעילותה עוררה לאורך השנים מחלוקת עזה: תומכיה ראו בה מי שהעניקה קול לתושבים שנזנחו, ומבקריה האשימו אותה בהסתה נגד מבקשי מקלט.
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, בנעוריה הייתה פז חברה בתנועת השומר הצעיר, ולאחר מכן חברה לחברות הכנסת שולמית אלוני ויעל דיין ולמפלגת מרצ, שבה הייתה חברה עשרות שנים, ופעלה גם בקל"ף למען זכויות הלהט"ב. בריאיון לגלובס ב-2018 הסבירה פז את השינוי שעברה באומרה: "הערכים שלי לא השתנו ברגע שהפכתי לימנית", לפי makorrishon.co.il.
למה זה חשוב
פטירתה של פז לא מסמנת את סוף המאבק: לפי הודעת העמותה שבה פעלה, היא תמשיך לפעול למען תושבי דרום תל אביב ונגד הגירה בלתי חוקית. כלומר הסוגיה שהעסיקה ממשלות ובתי משפט במשך יותר מעשור צפויה להמשיך להעסיק את הציבור והרשויות גם בלעדיה.
בעמותה הבטיחו להמשיך את דרכה: "שפי איננה, אבל המאבק שלה לא הסתיים. אנחנו מתחייבים להמשיך בדרכה, להיאבק למען דרום תל אביב ולהיאבק בהגירה הבלתי חוקית ולפעול עד להשגת המטרות שלמענן הקדישה את חייה. יהי זכרה ברוך".
שפי פז הלכה לעולמה בגיל 74, אך המאבק שהובילה בדרום תל אביב נותר פתוח, ועמותת עוטף תחנה מרכזית מצהירה כי תמשיך בדרכה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה