שפי פז, אחת הדמויות הסוערות והבולטות ביותר בזירה הציבורית הישראלית בעשור האחרון, הלכה לעולמה היום (שני) בגיל 74. פז נאבקה שנים ארוכות במחלת הסרטן, שהתגלתה אצלה בפעם הרביעית רק בחודש האחרון. על פטירתה הודיעה עמותת "עוטף תחנה מרכזית", שבמסגרתה פעלה למען תושבי השכונות הוותיקות בדרום תל אביב.
פז נולדה בשם שפי רכלין ב-18 ביוני 1952 בלודז' שבפולין, בת להורים ניצולי שואה. בגיל ארבע עלתה עם משפחתה לישראל במסגרת עליית גומולקה, והתגוררה תחילה במעברה בקריית אתא. את נעוריה עשתה בחולון, שירתה בחיל החימוש בצה"ל ולמדה היסטוריה באוניברסיטת תל אביב. לפרנסתה עבדה כמתרגמת ועורכת לשון.
מי שהכיר את פז מההתחלה בוודאי יופתע מהדרך שעברה: היא הייתה פעילת שמאל ותיקה, חברה במפלגות רצ ומרצ, השתתפה במחאות "שלום עכשיו" נגד ההתיישבות ואף פעלה למען זכויות הקהילה הגאה. רק באמצע שנות התשעים, כשעברה עם בת זוגה טלי רכלין-פז להתגורר בשכונת שפירא, החל השינוי הגדול בחייה.
החל משנת 2013 הפכה פז לאחת ממובילות המאבק הציבורי נגד נוכחות מסתננים ומבקשי מקלט בדרום תל אביב. היא עמדה בראש "החזית לשחרור דרום תל אביב", ארגנה הפגנות, התעמתה עם שרים וראשי ערים, והייתה למי שנחשבת לסמל המזוהה ביותר עם הדרישה לשינוי מדיניות ההגירה של המדינה. ב-2013 אף התמודדה למועצת עיריית תל אביב במסגרת "סיעת דרום", אך לא נבחרה.
המאבק הנחוש הזה גבה ממנה מחיר אישי כבד. בספטמבר 2024 נגזרו עליה 45 ימי מאסר בפועל וקנס של 2,000 שקלים, לאחר שהורשעה בעבירות של השחתת פני מקרקעין, הסגת גבול והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, בעקבות ריסוס כתובות גרפיטי מחוץ לבתיהם של שופטי בית המשפט העליון. היא התייצבה לריצוי עונשה בכלא נווה תרצה ב-14 בנובמבר אותה שנה, כשתומכים מפגינים ליוו אותה, ושוחררה ב-6 בדצמבר. לאחר מתן גזר הדין אמרה: "השופטת בחרה בנקמנות".
סמנכ"לית העמותה, עמליה עוזר, ודובר העמותה, יעקב סלע, ספדו לה בהודעה נרגשת: "היום איבדנו מנהיגה אמיצה, חברה יקרה ואישה שהייתה לסמל של נחישות, מסירות ואהבת הארץ. שפי הייתה הקול של האנשים השקופים, אלה שנשכחו מאחור, והוכיחה פעם אחר פעם שגם אדם אחד, חמוש באמת ובאמונה בצדקת דרכו, מסוגל להרעיד מדינה שלמה".
גם הזירה הפוליטית נרעשה מהבשורה. השר בצלאל סמוטריץ' כתב כי פז הובילה את המאבק "באומץ, גם כשמערכת המשפט ניסתה למרר את חייה", והתחייב להמשיך "עד להוצאת כל המסתננים בחזרה לארצותיהם". השר איתמר בן גביר הגדיר את מותה "אבדן גדול למדינת ישראל ולמחנה הלאומי" והתחייב כי "נמשיך להיאבק ולהילחם את מלחמתה".
יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, שהכיר את פז עוד לפני כניסתו לכנסת, סיפר כי היא "נלחמה כלביאה למען התושבים וסחפה אחריה אוהבים רבים, ומטבע הדברים, גם שונאים גדולים". לדבריו, פז ביקשה להסתיר את מחלתה: "הדבר האחרון שרצית הוא להראות מסכנה, חלשה או פגיעה". יושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן חשף כי ביקר אותה בבית החולים לפני כשבועיים, כשהייתה מורדמת ומונשמת, וכתב: "שפי חיברה מאבק חברתי לתפיסה לאומית בריאה. שמאלנית תל אביבית שהתעוררה, שהבינה שהיא בוחרת בעם ישראל".
פעילותה של פז עוררה לאורך השנים מחלוקת ציבורית חריפה. תומכיה ראו בה מי שנתנה קול לתושבים שנזנחו במשך שנים על ידי הרשויות, בעוד מבקריה האשימו אותה בהסתה נגד מבקשי מקלט ובדרכי מחאה פוגעניות. פז עצמה מעולם לא חזרה בה מעמדותיה, גם לא לאחר תקופת המאסר שריצתה.
הלווייתה של שפי פז תתקיים הערב בשעה 19:30 בבית העלמין ירקון. בעמותת "עוטף תחנה מרכזית" הבטיחו להמשיך בדרכה: "שפי איננה, אבל המאבק שלה לא הסתיים. אנחנו מתחייבים להמשיך בדרכה, להיאבק למען דרום תל אביב ולהיאבק בהגירה הבלתי חוקית, עד להשגת המטרות שלמענן הקדישה את חייה".
שפי פז הלכה לעולמה בגיל 74, אך המאבק שהובילה בדרום תל אביב ממשיך, כך הבטיחו חבריה ושותפיה לדרך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה