חשד לשוחד בחירות: בכיר בעמותה המזוהה עם רע"ם נעצר עם מעטפות כסף

שלושה חשודים מהמגזר הערבי נעצרו אתמול עם עשרות אלפי שקלים במזומן, שהוסתרו במעטפות ועליהן הכיתוב המפורש: "מתנת התנועה האיסלמית". בין העצורים, כך נחשף, בכיר בעמותת סיוע 48, המזוהה כעמותת האם של מפלגת רע"ם. הפרשה מתגלגלת לכדי סערה פוליטית של ממש, כשח"כים ושרים דורשים מהשב"כ ומוועדת הבחירות המרכזית לפתוח בחקירה מיידית בחשד לגניבת בחירות ושוחד מצביעים בהיקף נרחב.

העצירות בוצעו באזור הנגב, בפזורת שגב שלום וערערה, לאחר שיחידת ההונאה של מחוז הדרום קיבלה מידע על ניסיון לשלם לבוחרים בתמורה להצבעה לרע"ם. בחיפוש שערכה המשטרה בבתי החשודים נתפסו המעטפות עם הכסף, לצד פתקי הצבעה וממצאים נוספים. החשוד הבכיר, תושב רהט המכונה בחקירה "סא"ר", עמד בעבר בראש מחלקת הנוער של התנועה האיסלמית, הפלג הדרומי, ומזוהה כדמות מרכזית במערך גיוס הכספים של עמותת סיוע 48.

מה קדם לזה

ב-27.10.2026 דיווחנו כי רע"ם האשימה את המשטרה בהשתלטות על קלפיות בישוב ערערה ובמניעת הצבעה מתושבים, וטענה כי מדובר ב'קמפיין נרחב ושיטתי' נגדה. באותו יום פרסמה ועדת הבחירות המרכזית הנחיה לפיה פתקי הצבעה פגומים לא ייפסלו באופן אוטומטי, כל עוד ניתן לזהות בבירור את בחירת הבוחר.

השם סיוע 48 אינו זר לרשויות. עוד באוקטובר 2021 נחשף כי העמותה העבירה במשך שנים סכומים עצומים, המוערכים בכ-50 מיליון שקלים בשנה, לידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. בנק לאומי הקפיא את חשבונות העמותה באוקטובר 2023 בעקבות העברת כספים לגוף המזוהה עם חמאס בטורקיה. ביולי 2025 המליצה רשמת העמותות, עו"ד יוספה מרגולין, על פירוק העמותה בשל העברת כספים לארגוני טרור והתנהלות כספית בלתי מפוקחת במיליוני שקלים במזומן. מדוח רשמת העמותות עולה כי גם ב-2022, ערב השבעה באוקטובר, המשיכה העמותה להעביר כספים לחמאס, חרף החשיפה התקשורתית והחקירה שנפתחה שנה קודם לכן.

מפלגת הליכוד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יצאה בהודעה חריפה ובה טענה כי "הבחירות במדינת ישראל נגנבו על ידי מפלגות ערביות שתומכות בטרור ובחיסול המדינה היהודית באמצעות עבירות פליליות חמורות של שוחד, איומים, אלימות, זיופים ושימוש בתוכנות אסורות להמרצת מצביעים". המפלגה הודיעה כי תעביר מאות עדויות וראיות למשטרה, לשב"כ ולוועדת הבחירות המרכזית. מטה טוהר הבחירות של הליכוד דיווח על 775 אירועים חריגים בקלפיות במגזר הערבי, בהם מקרים של היעלמות מעטפות הצבעה, קשיים בזיהוי מצביעים ו-17 דיווחים על אלימות ואיומים.

צילום: בנימין נתניהו

לצד התלונות הכלליות דווח גם על תופעה ספציפית: מצביעים רבים הגיעו לקלפיות עם כרטיסי תדלוק וכרטיסי מתנה בידיהם, כשחלקם העידו כי קיבלו אותם בתמורה להצבעה לרע"ם. המידע הזה הוביל לפנייה נפרדת ודחופה של חברי כנסת ושרים אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ואל ראש השב"כ דוד זיני.

את הפנייה הוביל ח"כ יצחק קרויזר, ועליה חתומים גם השרים עמיחי אליהו ועמיחי שיקלי, לצד ח"כ שמחה רוטמן. במכתב נדרשה חקירה דחופה של מקור הכספים, בדיקת מעורבות אפשרית של גורמים הקשורים לרע"ם, ואף שקילה של פסילת קולות שניתנו למפלגה. רוטמן, יו"ר ועדת החוקה וחבר ועדת הבחירות מטעם הציונות הדתית, הקים בעקבות הפרשה כתובת מייל ייעודית לדיווחים על מקרי שוחד בחירות במגזר הערבי, ודרש תגובה מהחתומים על המכתב בתוך 24 שעות בלבד.

צילום: שמחה רוטמן

ח"כ ניסים ואטורי תיאר בראיון את היקף התלונות שהגיעו אליו: "קיבלתי אתמול עשרות פניות של זיופים. בנצרת הגיעה ערבייה, בחורה שהיא חברת ליכוד וציונית, להצביע בקלפי, ואמרו לה שהיא כבר הצביעה. היו מספר מקרים מטורפים. אנחנו נבחן את הדבר הזה, ויש מצב שקלפיות שלמות ייפסלו", אמר.

מנגד, ראש השב"כ דוד זיני, שביקר במרכז השליטה של ועדת הבחירות ביום ההצבעה עצמו, מסר תמונה שונה לחלוטין. "לשמחתנו, יום הבחירות מתנהל עד כה בצורה טובה, וזה לא מובן מאליו. אחוזי ההצבעה גבוהים, ואפשר לומר בביטחון לאזרחי ישראל שהבחירות מפוקחות ומתנהלות בצורה תקינה ומעוררת השראה", אמר. דבריו נאמרו עוד לפני שהושלמו הליכי הספירה והבקרה, כך שאינם מהווים מענה סופי לחשדות שעלו בהמשך. ועדת הבחירות המרכזית מסרה כי קיבלה את פניית הליכוד וכי היא נבחנת במסגרת הליך הבקרה הרגיל על תוצאות הבחירות, הליך המתקיים בכל מערכת בחירות ומאפשר למפלגות להעביר נתונים על קלפיות הדורשות בדיקה נוספת.

רע"ם מצידה דחתה את ההאשמות וטענה כי פעיליה סומנו כמטרה פוליטית, והתלוננה בתורה על פגיעה בפתקי ההצבעה שלה ועל מחסור בפתקים ביישובים שונים. בשלב זה אין ממצאים רשמיים המאשרים כי התרחשו זיופים בהיקף שישפיע על תוצאות הבחירות, אך פרשת המעצרים בנגב, יחד עם ההיסטוריה הכבדה של עמותת סיוע 48 מול רשויות האכיפה, מציבה לפתחם של השב"כ ושל ועדת הבחירות המרכזית חובה ברורה: לברר עד תום אם מדובר במקרים נקודתיים, או בקצה הקרחון של מנגנון שוחד מאורגן שפעל ביום הבחירות.

עוד מהדיווחים

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי, דחה את ההאשמות מכל וכל ואמר, כפי שצוטט ב-jpost: 'מגעיל. אלה שקרים וכזבים, זו הסתה נגד הבדואים. בפעם הראשונה בהיסטוריה הצבענו כראוי, עם פתקי ההצבעה ותעודות הזהות - לא ראיתי אף פעם בחירות נקיות כאלה'. לפי jpost, בין הטענות שהעביר הליכוד לרשויות נכללו גם חשדות להצבעה בזהויות כפולות ולפערים בין מספר המעטפות שנמצאו לבין מספר הרשומים בפנקס הבוחרים. לפי jpost, אלקרנאווי סיפר כי ראה תושבים שהגיעו לקלפיות עם מכשירי הליכה כדי לממש את זכותם להצביע.

למה זה חשוב

אם יתברר שאכן פעל מנגנון שוחד מאורגן, ייתכנו פסילות של קולות או אפילו של קלפיות שלמות, כפי שהעריך ח"כ ניסים ואטורי, מה שעלול לשנות את חלוקת המנדטים ואת מאזן הכוחות בקואליציה הבאה. הפרשה גם בודקת מחדש את תפקודם של גופי הפיקוח על הבחירות ושל השב"כ ביום ההצבעה עצמו.

הפרשה צפויה להמשיך להתפתח בימים הקרובים, עם המשך חקירת יחידת ההונאה במחוז הדרום, בדיקת אלפי הדיווחים שהצטברו אצל ועדת הבחירות המרכזית, והחלטה האם יוגשו כתבי אישום, בניגוד להתנהלות שאפיינה את הטיפול בעמותת סיוע 48 בעבר.