בג"ץ הקפיא את חוק התקשורת של השר קרעי ודרש הסברים מהמדינה

בית המשפט העליון הוציא צו ביניים המשהה את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026, עד למתן החלטה אחרת. ההחלטה מקפיאה בפועל את הרפורמה שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, ומעכבת את יישומה עד שיוכרע גורלה בבית המשפט.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר הוציאו ביום חמישי צו על תנאי המורה למדינה להתייצב ולהסביר מדוע לא יבוטל החוק כולו, וזאת בשל פגמים נטענים בהליך חקיקתו. ההחלטה ניתנה בתשע עתירות שונות שהוגשו נגד הכנסת, הממשלה, שר התקשורת וגורמים נוספים.

השופטים ציינו בהחלטתם כי לאחר ששקלו את טיעוני הצדדים בכתב, ובהמשך לדיון שהתקיים לפניהם ביולי האחרון ושהתמקד בטענות המעוררות "שאלות כבדות משקל" בנוגע לפגמים בהליך החקיקה, החליטו להוציא את הצו. עם זאת, בשלב זה נמנעו השופטים מלתת צו על תנאי ביחס להוראות החוק עצמן, לגופו של עניין.

"בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון, לא מצאנו ליתן צו על תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן", נכתב בהחלטה. השופטים הבהירו כי טענות הצדדים בנוגע לתוכן החוק שמורות להן במלואן, וכי הדיון יפוצל לשני שלבים: תחילה תיבחן תקינות הליך החקיקה, ורק בהמשך יידונו ההוראות המהותיות של החוק.

בנוגע לצו הביניים עצמו, השופטים לא חסכו ביקורת מהממשלה. "חרף השהות שניתנה לה, הממשלה בחרה שלא להגיש את התייחסותה לבקשות", נכתב בהחלטה. בשל כך, ולאחר בחינת טענות הצדדים בכתב, החליטו השופטים שלא לקיים דיון נוסף בעל פה, והוציאו את צו הביניים המשהה את כניסת החוק לתוקף באופן מיידי.

הממשלה, הכנסת ושר התקשורת קרעי נדרשים כעת להגיש תצהירי תשובה עד ה-7 בינואר 2027. המשך הדיון בהתנגדות לצו על התנאי יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, שזהותם תיקבע בנפרד על ידי הנשיא עמית.

בין העותרים נגד החוק נמצאים ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות והתקשורת, התנועה למען איכות השלטון, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית וחברת החדשות הישראלית. לצדם הגישו עתירות גם חברי הכנסת מהאופוזיציה שלי טל מירון, יוראי להב-הרצנו, אפרת רייטן מרום ואיתן גינזבורג. בית המשפט הורה כי עתירתם של מירון ולהב-הרצנו תידון במאוחד עם יתר העתירות, לאחר שיגישו נוסח מתוקן עד ה-8 בנובמבר.

חוק התקשורת אושר ביולי האחרון חרף התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת, הן לתוכנו והן לדרך חקיקתו. קרעי הציג את החוק כרפורמה שתגביר את התחרות בשוק התקשורת, בעוד מתנגדיו טוענים שהוא פוגע בחופש הביטוי ומיטיב עם גופי תקשורת התומכים בממשלה, בהם ערוץ 14 ו-i24news. בין היתר כולל החוק ביטול האיסור על בעלויות צולבות בתקשורת, ביטול ההפרדה המבנית בין ערוצים לחברות חדשות, והקמת רשות חדשה לתקשורת משודרת שתהיה כפופה למינויי הממשלה.

הדיונים בוועדת הכנסת שדנה בחוק התאפיינו בחילוקי דעות חריפים. ועדת הכנסת אישרה להעביר את הדיון לוועדה מיוחדת בראשות גלית דיסטל-אטבריאן, במטרה לעקוף את התנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. היועצת המשפטית לכנסת שרית אפיק התנגדה למהלך, וטענה שלא ניתן לה זמן מספק להתייחס לנוסח הסופי שהובא לאישור.

עוד מהדיווחים

קרעי הגיש את החוק לממשלה וזו אישרה אותו בלא חוות דעת של הייעוץ המשפטי, אירוע המתואר כחסר תקדים. קרעי טען שהייעוץ המשפטי עיכב בכוונה את ההידברות עם משרדו, בעוד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טענה שקיימת מניעה משפטית לקדם את ההצעה. בשל התנגדות החרדים הוסר מנוסח החוק הסעיף שחייב הקמת יישומון ייעודי שאליו ינותבו שידורי החדשות.

למה זה חשוב

אם בג"ץ יבטל את חוק התקשורת, הרפורמה שאמורה הייתה לשנות את מבנה השוק - כולל ביטול ההפרדה בין ערוצים לחברות חדשות וביטול האיסור על בעלויות צולבות - תוקפא לחלוטין. לקורא הישראלי זה נוגע ישירות לשאלה מי יחזיק בעתיד בערוצי התקשורת שהוא צורך, ועד כמה גופים הקרובים לממשלה כמו ערוץ 14 ו-i24news ייהנו מהטבות רגולטוריות.

כעת ימתינו הצדדים לתצהירי התשובה שיוגשו בינואר, ולקביעת מועד הדיון בפני ההרכב המורחב של תשעה שופטים שיכריע אם הפגמים הנטענים בהליך החקיקה מצדיקים את ביטול החוק כולו.