תחקיר חדש חושף לראשונה את מכונת הרכש החשאית שמאפשרת למשטר באיראן להמשיך לייצר טילים וכטב"מים חרף סנקציות כבדות ומצור ימי אמריקאי. בלב הפרשה עומד אנליסט ישראלי בן 35 מפתח תקווה, שזיהה רשת של יותר מחמשת אלפים חברות קש הפועלות תחת משרד ההגנה האיראני ומתעלמות מכל מגבלה בינלאומית.
התחקיר, שפורסם על ידי סוכנות הידיעות רויטרס בשיתוף חברת המודיעין העסקי הישראלית-אמריקאית 240 Analytics, מגלה כי מדובר במערכת רכש מתוחכמת המורכבת מגופים בעלי שמות מקודדים המתחילים באותיות MOD, קיצור של משרד ההגנה. כל הגופים רשומים באותה כתובת בטהרן, ולכולם מצוין תאריך הקמה זהה: 11 בפברואר 1979, היום שבו עלה האייתוללה חומייני לשלטון. בדיקה מעמיקה העלתה כי מרבית הגופים הוקמו בפועל רק בשנת 2013, בתקופה שבה המשטר התמודד עם סנקציות קשות.
מאחורי החשיפה עומד נועם בינשטוק, כלכלן ואנליסט בכיר בחברת 240 Analytics, שהחל לבחון ביוני 2025 אלפי עמודי מסמכים שהודלפו מבנק ספה האיראני, המטפל בין היתר בתשלומי שכר לאנשי משמרות המהפכה. המסמכים הגיעו מטלגרם ומאתר שמפרסם חומרים שהודלפו מהרפובליקה האסלאמית, לאחר שקבוצת האקרים בשם קודברייקרס פרצה למאגרי המידע הבנקאיים.
בינשטוק זיהה דפוס חוזר: אלפי חשבונות בעלי שמות כמעט זהים, אותה כתובת ואותו תאריך רישום. אבל מה שהפתיע אותו יותר מכול היה היקף הכספים. לפי המסמכים, 36 מהגופים החזיקו בסוף 2024 כ-1.2 מיליארד דולר במטבע חוץ, ושאר הרשת החזיקה 1.8 מיליארד דולר נוספים במטבע מקומי. "חשבתי שטעיתי במיקום הנקודה העשרונית", סיפר בינשטוק. "היקף הכסף שעובר דרך הגופים האלה מדהים, ואף אחד לא הבחין בהם קודם לכן".
בחודש אוגוסט שב בינשטוק לבדוק את הממצאים ופנה לרויטרס. יחד מיפו הצדדים את רשת הרכש באמצעות מסמכי מכס, נתוני יבוא ורישומי חברות, כשבמרכז הבדיקה עמד גוף בשם MOD 346428. בין ינואר 2025 ליוני 2026 ייבא הגוף הזה בלבד ציוד בשווי כ-2.3 מיליארד דולר, הכולל חומרי גלם לדלק רקטי, חומרי נפץ, רכיבים למערכות נשק ומכונות תעשייתיות מתקדמות.
המנגנון הפיננסי שמאפשר להתחמק מגילוי מתוחכם במיוחד: ב-97% מהמשלוחים שנבדקו לא בוצעה כל העברת מטבע ישירה. במקום זאת, אנשי קשר וחברות קש מחוץ לאיראן השתמשו בכספים שהוחזקו בחשבונות זרים, חלקם ממכירות נפט אסורות, כדי לממן את הרכישות ולשלוח את הציוד ישירות לאיראן. מיאד מאלכי, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקאי שהיה מעורב בגיבוש הסנקציות נגד איראן, הגדיר את הממצאים כ"עורק החיים הצבאי של המשטר". לדבריו, "זוהי המערכת האקולוגית המלאה של עסקי הסחר של הצבא האיראני".
מסמכי היבוא חושפים רשת אספקה בינלאומית רחבה: סין, רוסיה, גרמניה ועוד. בפברואר 2026 הגיעו לנמל בנדר עבאס 93 טונות טיטניום מסין, חומר המשמש לייצור גופי טילים. חודש לפני פרוץ המלחמה הגיעו גם מאות טונות של ניטרוצלולוזה וחומרים כימיים נוספים. ביוני 2026 נרשם משלוח נפצים מרוסיה בשווי 1.9 מיליון דולר, החמישי מסוגו מתחילת 2025. גם איחוד האמירויות שלח ציוד בשווי 27 מיליון דולר, כולל אלקטרוניקה שהגיעה תשעה ימים בלבד לאחר השעיית המצור הימי האמריקאי.
הרשת לא הסתפקה בחומרי גלם: בין ינואר 2025 ליוני 2026 יובאו 435 משאיות מדגם איווקו יורוקרגו, המשמשות כמשגרים ניידים לטילים, ואלפי כלי רכב מדגמי טויוטה ההופכים לכלי לחימה עם מקלעים כבדים. חברת איווקו מסרה כי מפיציה מחויבים למנוע מכירה לשימוש צבאי אך אין לה שליטה על העברות של צדדים שלישיים. טויוטה ומשרד הכלכלה היפני הדגישו כי החברה אינה פעילה באיראן כלל.
לתחקיר יש גם צד אפל במיוחד: בין ינואר לאפריל 2025 הכניס גוף הרכש 886 טונות חומרים כימיים מסין לנמל בנדר עבאס, ושלושה ימים אחרי המשלוח האחרון התרחש שם פיצוץ קטלני שהרג לפחות 70 בני אדם ופצע יותר מ-1,200. לפי שני גורמים, הפיצוץ נגרם מחומר שאוחסן בידי חברה הקשורה לקרן בוניאד מוסטזעפאן, בראשות חוסיין דהקאן, שר ההגנה האיראני לשעבר. התחקיר מראה גם כי אותו מנגנון רכש מימן משלוחי אלקטרוניקה לקרן הקשורה לחסן שחווארפור, מפקד שהוטלו עליו סנקציות אמריקאיות ב-2020 ופיקד, לפי פעילי זכויות אדם, על דיכוי אלים של הפגנות שבהן נהרגו אלפי מפגינים.
הנשיא האמריקאי טראמפ הכחיש ב-12 באוקטובר כי סין ורוסיה מסייעות לאיראן, בעוד משרד החוץ הסיני דחה בתוקף כל ניסיון לקשר את פעולותיו לאיבה כלפי איראן. משרד ההגנה הרוסי והבית הלבן סירבו להגיב. משרד האוצר האמריקאי מסר כי ארצות הברית "ניתקה את עורקי החיים הכלכליים של המשטר" ונמצאת "תמיד עשרה צעדים קדימה", בעוד האיחוד האירופי ממשיך לבחון את הממצאים. חרף עשרות שנות סנקציות, לא נמצאה עדות לכך שאיזה מהגופים הממוספרים נכנס אי פעם לרשימות הסנקציות הרשמיות של המערב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה