התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת פורסמו, והמסקנה מטלטלת: אין מנצח ברור. למרות שהליכוד בראשות בנימין נתניהו קיבל את מירב הקולות מכל מפלגה בודדת, ייתכן שהוא יישאר מחוץ לממשלה. מי שתפס פחות מנדטים ממנו עשוי בסופו של דבר לשבת בכיסא ראש הממשלה.
צילום: בנימין נתניהולפי התוצאות הרשמיות, גוש הימין והחרדים בראשות נתניהו קיבל 53 מנדטים בלבד, ירידה מ-64 מנדטים בבחירות הקודמות ב-2022. מולו ניצב גוש האופוזיציה בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שקיבל 48 מנדטים. שתי הרשימות הערביות, הרשימה המשותפת ורע"ם, קיבלו יחד 19 מנדטים, שיא כל הזמנים לייצוג ערבי בכנסת. אף אחד מהצדדים לא מתקרב ל-61 המנדטים הדרושים כדי להקים ממשלה.
מה קדם לזה
ב-27.10.2026 נפתחו הקלפיות לבחירות לכנסת ה-26, במה שהייתה מערכת הבחירות הראשונה מאז 1988 שהתקיימה במועדה המקורי, לאחר שהממשלה היוצאת השלימה ארבע שנות כהונה מלאות. בלילה שאחרי הבחירות הציגו מדגמים שונים וסותרים תוצאות תיקו, וגדי איזנקוט הכריז שיפעל להחלפת נתניהו ולהקמת ממשלה חדשה. ב-30.10.2026 פרסמה ועדת הבחירות את תוצאות האמת, שאישרו סופית את המפה: 53 מנדטים לגוש נתניהו, 48 לגוש איזנקוט ו-19 לרשימות הערביות.
התמונה הזאת נראית מוזרה לכל מי שרגיל לשיטה האמריקאית, שבה מנצח הבחירות פשוט נכנס לתפקיד. אבל בישראל, בניגוד לארצות הברית שבה שתי מפלגות ענק בולעות בתוכן זרמים שונים, כל זרם אידיאולוגי מקבל מפלגה משלו. התוצאה: מפלגה שזכתה בכמות הכי גדולה של קולות עדיין צריכה לשכנע עשרות חברי כנסת ממפלגות אחרות להצטרף אליה, אחרת היא נשארת באופוזיציה.
הדוגמה הכי בוטה לתופעה הזאת קרתה כבר ב-2021. אז הליכוד של נתניהו קיבל 30 מנדטים, הרבה יותר מכל מפלגה אחרת. בכל זאת, מי שהתמנה לראש הממשלה היה נפתלי בנט, שראש מפלגתו ימינה קיבלה רק שבעה מנדטים. בנט הצליח להרכיב קואליציה רחבה של שמונה מפלגות, החל מהימין ועד מרצ ורע"ם הערבית, רק כדי להפיל את נתניהו. הממשלה ההיא החזיקה מעמד פחות משנה לפני שהתפרקה.
עכשיו, לפי גורמים פוליטיים, נבחנות כמה דרכים לצאת מהמבוי הסתום. האפשרות הראשונה היא ממשלת אחדות לאומית, שבה הליכוד ישתף פעולה עם חלק מהאופוזיציה. נתניהו, כך נטען, מוכן אפילו לוותר על השר איתמר בן גביר כדי לכונן ממשלה כזאת, אך לא על השר בצלאל סמוטריץ' והמפלגות החרדיות. הבעיה: איזנקוט הצהיר באופן נחרץ שהוא לא יישב עם נתניהו, וכל שינוי בעמדה הזאת ייתפס בעיני רבים כבגידה.
אפשרות שנייה היא ממשלת מיעוט שתישען מבחוץ על תמיכת המפלגות הערביות, בלי שהן יהיו חלק רשמי מהקואליציה. גם כאן קיים קושי גדול: שני השותפים הפוטנציאליים המרכזיים בגוש האופוזיציה, ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, מתנגדים לכל ממשלה שתלויה בתמיכת המפלגות הערביות, בין אם מבפנים ובין אם מבחוץ. רק ממשלה אחת בתולדות המדינה כללה שותפות מלאה של מפלגה ערבית, וגם היא, זו של בנט ב-2021, קרסה אחרי שנה.
אפשרות שלישית היא שנתניהו ינסה למשוך חברי כנסת בודדים מהאופוזיציה להתפלג ולהצטרף אליו. אלא שכל ארבעת מנהיגי גוש האופוזיציה, איזנקוט, בנט, ליברמן ויאיר גולן, הכריזו שלא ישבו עם נתניהו. לשכנע שמונה חברי כנסת בודדים לבגוד במפלגותיהם זאת משימה לא פשוטה. האפשרות הרביעית, אם הכל ייכשל, היא בחירות חוזרות, סבב שביעי תוך שמונה שנים.
בינתיים, מפלגת הליכוד מעלה טענות חריפות נגד תוצאות הבחירות עצמן, וטוענת ללא הוכחות כי מדובר בניסיון "להשתלט על הכנסת, לאסלם את ישראל ולהפיל את ממשלת הימין". שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, העומד בראש ועדת הבחירות המרכזית, פנה לשב"כ בבקשה לבדוק "חשדות חמורים" בנוגע למימון זר בבחירות. קטאר, שהואשמה בניסיון לגייס בוחרים ערבים, הכחישה כל מעורבות וכינתה את ההאשמות "מגוחכות ומסוכנות באותה מידה".
הכנסת החדשה צפויה להיכנס לתוקף ב-10 בנובמבר, בעוד למפלגות יש זמן עד 18 בנובמבר לערער על התוצאות. בשבוע הבא יתחיל הנשיא יצחק הרצוג בסבב התייעצויות עם ראשי הסיעות, ובסופו יטיל על אחד מהם את תפקיד הרכבת הממשלה, בדרך כלל ל-28 יום עם אפשרות הארכה של 14 יום נוספים. בינתיים, השוק הפיננסי הישראלי כבר הרגיש את חוסר הוודאות: השקל רשם את הירידה התוך-יומית החדה ביותר שלו מאז 2023, ומדד תל אביב המוביל צנח ב-4.1 אחוזים במהלך השבוע.
עוד מהדיווחים
לפי jpost, אושרו לבחירות 38 רשימות מועמדים, אחת מהן נמשכה לפני ההצבעה, וההערכות המוקדמות היו שרק 11 מהן יעברו את אחוז החסימה וייכנסו לכנסת.
למה זה חשוב
המבוי הסתום הפוליטי משליך ישירות על הכיס של הישראלים: הירידה החדה בשקל ובמדד ת"א כבר נרשמה השבוע, וכל עוד אין ממשלה מתפקדת, החלטות על תקציב המדינה ועל מימון המלחמה עלולות להתעכב. בנוסף, האפשרות של סיבוב בחירות שביעי תוך שמונה שנים אומרת עוד תקופה ממושכת של אי ודאות ציבורית וכלכלית.
הזירה הפוליטית בישראל נכנסת עכשיו לשבועות של מו"מ עצבני, כשכל הצדדים יודעים שההכרעה האמיתית על זהות ראש הממשלה הבאה תתקבל לא בקלפי אלא במשא ומתן הקואליציוני שרק עכשיו מתחיל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה