עמית סגל במתקפה על הדתיים הלאומיים: "רחמיי על הפתאים"

הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, יצא הערב (חמישי) במתקפה חריפה על חלקים מהציבור הדתי-לאומי. הסיבה: המהפך שחל בעמדות גוש השינוי כלפי שיתוף החרדים בממשלה, רק ימים אחרי שאותו ציבור עצמו הוביל קמפיין נגד "הכניעה לחרדים".

צילום: עמית סגל

"רחמיי על כל הדתיים לאומיים הפתאים ששלוש שנים סיפרו כמה נוראה הכניעה לחרדים", פתח סגל את דבריו בפוסט שפרסם ברשת X. את הביקורת הפנה בעיקר כלפי אותם גורמים בציונות הדתית שחברו למרכז-שמאל במאבק נגד שיתוף המפלגות החרדיות בקואליציה.

מה קדם לזה

ב-20.7.2026 פרסם עמית סגל טור ביקורתי חריף נגד הציבור הדתי-לאומי. בבחירות האחרונות נרשם פער חד בין הסקרים לתוצאות בפועל, וב-28.10.2026 תקף סגל את סוקרי הבחירות וטען שאין הסבר סטטיסטי ליתרון של שישה מנדטים לאופוזיציה שהתהפך תוך ארבעה ימים.

סגל לא הסתפק בכך, והזכיר פרשה שמככבת זה זמן מה בשיח הציבורי: מודעות אנונימיות שפורסמו בעיתוני הציבור הדתי-לאומי נגד החרדים, ומומנו, לטענתו, על ידי מחאת קפלן. "הסכימו עם המודעות האנונימיות נגד החרדים בעיתוני המגזר שמומנו על ידי מחאת קפלן", כתב, ומיד הצביע על הפער המביך: "והחל מעשר דקות אחרי המדגם שומעים מחברי מחנה השינוי ונציגיהם בתקשורת שהחרדים הם בעצם הפרטנר המושלם כדי להקים ממשלה".

את דבריו חתם סגל באמירה שמסכמת את עמדתו כלפי האופן שבו המגזר החרדי מנוצל בשיח הפוליטי: "לא קם מגזר כה נוח להשפעה כמותם". המשפט הזה כבר מהדהד ברשתות, כאשר רבים מפרשים אותו כביקורת רחבה הרבה יותר, לא רק על גוש השינוי אלא על האופן שבו מפלגות פוליטיות משתמשות בחרדים כבובת-על-חוט בהתאם לצרכים הפוליטיים הרגעיים.

המתקפה של סגל לא מגיעה בוואקום. היא מבוססת על דיווחים שהתפרסמו לפיהם גורמים בכירים ביהדות התורה בוחנים בפועל שיתוף פעולה עם יושב ראש ישר, גדי איזנקוט, ואף מוכנים לתמוך בהקמת ממשלה בראשותו. התנאי המרכזי שמוצג: קידום חוק פטור מגיוס לבני הישיבות.

מדובר במהפך דרמטי במיוחד, כאשר לוקחים בחשבון שרק לפני שלוש שנים הציבור הדתי-לאומי, או לפחות חלקים ניכרים ממנו, ראה בשיתוף הפעולה עם החרדים בקואליציה "כניעה" של ממש. אותם קולות שהזהירו מפני מתן כוח יתר למפלגות החרדיות, מוצאים את עצמם כעת חלק מאותו מחנה שמחפש דווקא את שיתוף הפעולה עם אותן מפלגות, רק עם שינוי כיוון פוליטי.

הפוסט של סגל זכה לתגובות רבות ברשתות החברתיות, חלקן תומכות באבחנה שלו וחלקן מתעמתות איתה. הביקורת המרכזית שהוא מעלה נוגעת לעקביות: איך ציבור שלם יכול לעבור ממצב של גיוס נגד "כניעה לחרדים" למצב של חיבוק פוליטי עם אותם גורמים, תוך פחות משלושה שנים ותוך הסתמכות על אותם שיקולים פוליטיים קרים שהם עצמם גינו בעבר.

מבחינת סגל, מה שקורה בשטח הוא ראיה לכך שהחרדים, כגוש פוליטי, נוחים במיוחד לניצול על ידי כל מי שצריך אותם ברגע נתון, בין אם זה מהימין ובין אם זה ממרכז-שמאל. הטענה שלו היא שהאינטרס הפוליטי קובע את השיח הציבורי, ולא להפך, כאשר אותם שחקנים פוליטיים שינו טקטיקה ברגע שהמדגמים הראו תמונה אחרת.

למה זה חשוב

התנאי שמוצג ליהדות התורה, קידום חוק פטור מגיוס לבני ישיבות, נוגע ישירות לוויכוח המתמשך סביב השוויון בנטל בישראל. אם אכן תקום קואליציה על בסיס זה, הדבר עשוי להשפיע על מי פטור משירות צבאי ומי מגויס, בזמן שהשיחות הקואליציוניות עדיין נמשכות.

בשלב זה לא ברור אם הדיווחים על נכונות יהדות התורה לתמוך בממשלת איזנקוט אכן יתגבשו למהלך פוליטי ממשי, ומה תהיה עמדתם הסופית של הדתיים הלאומיים ביחס לכך. ברקע, ממשיכות להתנהל שיחות קואליציוניות שבהן נושא הגיוס לישיבות צפוי להיות אחד הנושאים המרכזיים והשנויים ביותר במחלוקת.