סערה באירופה: עובדי נמלים שובתים נגד משלוחי נשק לישראל

עשרות אלפי עובדים ברחבי אירופה פתחו ביום שישי בשביתה כללית ובגל הפגנות חסר תקדים, שבמרכזו דרישה אחת ברורה: הפסקת שינוע נשק לישראל דרך נמלי היבשת. המחאה, שהחלה כמאבק על יוקר המחיה ותנאי עבודה, הפכה בתוך ימים ספורים לקמפיין בינלאומי נגד מה שהעובדים מכנים "מיליטריזציה של הנמלים".

באיטליה הוכרזה שביתה כללית למשך 24 שעות, ביוזמת איגוד העובדים "יוניונה סינדקלה די בזה". המחאה נפרשה על פני יותר מ-40 ערים ברחבי המדינה, כשהעובדים דרשו שכר גבוה יותר, חיזוק השירותים הציבוריים, ומחו גם על הגדלת ההוצאות הצבאיות. לפי האיגוד, בין מיליון למיליון וחצי בני אדם השתתפו במחאות שהתפרסו על פני עשרות ערים, בהן מילאנו, רומא ונאפולי.

מה קדם לזה

ב-16.10.2026 דיווחנו כי איטליה הרחיבה חקירה פלילית נגד שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל אייל זמיר ובכירי ביטחון נוספים, בעקבות תלונות של פעילי משט לעזה שנעצרו בידי ישראל. בחודש מאי 2026 גירשה ישראל כ-430 פעילי משט "סומוד" שניסו לשבור את הסגר על עזה, ואיטליה ביקשה מהאיחוד האירופי לדון בסנקציות אישיות נגד השר איתמר בן גביר. ב-29.10.2026 דיווחנו גם כי אונייה בשירות חברת הספנות הישראלית צים טבעה בים השחור לאחר שהותקפה בשלושה כטב"מים ימיים.

בטורינו הפעילה המשטרה מכת"זית נגד סטודנטים ופעילי שמאל שניסו להתקרב למחסומי האבטחה סביב בניין המחוז. ברומא עברה תהלוכת ענק סמוך לקולוסיאום, וחלק מהמפגינים הודיעו כי בכוונתם להישאר באזור ולהקים אוהלים גם במהלך סוף השבוע. בכמה רחובות הוצתו פחי אשפה, וכשניסה קהל גדול להתקדם לעבר הפרלמנט, המשטרה פיזרה אותו באמצעות מכת"זית. לפי סוכנות הידיעות האיטלקית, שמונה בני אדם עוכבו לאחר שניסו שוב ושוב לפרוץ את מחסומי המשטרה.

גם במילאנו הורגשה המחאה היטב. מפגינים עלו על כביש הטבעת העירוני, נשאו אבוקות והציתו חפצים, לפני שהתהלוכה הסתיימה מול אוניברסיטת פוליטכניקו די מילאנו. אחד המוקדים הבולטים ביותר היה נמל גנואה, שם נכנסו לשטח הנמל כ-15 אלף עובדי נמל, סטודנטים ומפגינים נוספים. המחאה שם התחברה באופן ישיר להפגנות דומות באירופה ובאזורים נוספים בעולם נגד שימוש בנמלים להעברת משלוחי נשק, כשהמפגינים הזכירו גם את מותם של אנשי צוות ימי באזורי לחימה, מהמפרץ ועד הים השחור.

מעבר לאיטליה, איגודי עובדי נמלים בצרפת, ספרד, יוון, טורקיה ומרוקו פרסמו קריאה משותפת נגד משלוחי נשק לישראל, וקראו גם לסיום המלחמה בעזה. בהצהרה שפרסמו נכתב כי "אסור להשתמש בנמלים לצורך שינוע של כלי נשק, תחמושת, ציוד צבאי וכוחות צבא. עובדי הנמלים אינם עובדים למען המלחמה". לפי הערכות האיגודים, יותר ממאה נמלים בכמה מדינות הצטרפו למחאה, צעד שעלול לשבש את התנועה הימית באירופה, באגן הים התיכון ובצפון אמריקה.

ביוון הוכרזה שביתה בנמל פיראוס, הגדול במדינה. יו"ר איגוד עובדי הנמל המקומי, יורגוס גוגוס, אמר: "איננו רוצים לקחת חלק בשום מלחמה, בשום מקום בעולם. איננו רוצים שהנמלים שלנו ישמשו מוקדים למעבר ציוד צבאי שנועד להרוג בני אדם". בטורקיה התאספו מפגינים מחוץ לנמל היידרפאשה באיסטנבול, כשהם נושאים כרזה שעליה נכתב "לא למלחמה, לא לחימוש". בצרפת קרא איגוד עובדי הנמלים והרציפים לשביתה בת יום אחד בנמלים המרכזיים לה האבר, מארסיי, דנקרק ורואן, ומסר כי הוא מתנגד ל"מיליטריזציה של מתקני הנמלים". בתחילת החודש ניסו עובדים פרו-פלסטיניים בשדה תעופה בצרפת למנוע הטסת מטען שיועד עבור חברת אלביט.

המחאה באה על רקע גל הפגנות רחב יותר שמלווה את אירופה בחודשים האחרונים, עם מחאות נרחבות בצרפת, ספרד, בלגיה ואלבניה סביב יוקר המחיה והלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. קבוצת פעילי צי המשט לעזה הבטיחה לנקוט פעולות שיתמכו בשביתת הנמלים, ובמקביל קוראים גורמים בתנועה הבינלאומית לחברות ספנות, ובהן חברת צים הישראלית, להפסיק כל תמיכה לוגיסטית במלחמה.

מומחים מעריכים כי למרות ההיקף הרחב של המחאה, השפעתה בפועל על הסחר העולמי תהיה מוגבלת. מרקוס בייקר, ראש תחום ימי, מטענים ולוגיסטיקה בחברת הביטוח והייעוץ מארש, מסר כי השביתה בת היממה אינה צפויה לשבש באופן משמעותי את הסחר העולמי, אם כי היא עלולה לפגוע בשינוע סחורות מתכלות ומשלוחים הרגישים ללוחות זמנים. לדבריו, הצעדים יסבכו עוד יותר שרשראות אספקה שכבר נתונות בלחץ בשל המתיחות במזרח התיכון, אירועי מזג אוויר קיצוניים, מגבלות בנהר הריין ובתעלת פנמה, ושינויים במכסים במדינות שונות.

מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה כמה מדינות כבר הטילו מגבלות על העברת נשק ישראלי דרך שטחן. ספרד קבעה קו רשמי לפיו לא תאפשר לספינות הנושאות נשק עבור ישראל לעגון בנמליה, צעד שיושם לראשונה ב-2024 כשמדריד סירבה לאפשר לספינה "מריאן דניקה" שהגיעה מהודו עם עשרות טונות של חומר נפץ לעגון בנמל קרטחנה. בהמשך נמנעה גם עגינתן של ספינות נוספות מארצות הברית שנחשדו בהובלת אמל"ח לישראל. בחודש מרץ האחרון חשף נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי צרפת אסרה על מטוסים אמריקניים המובילים אספקה לישראל לעבור בשטחה.

עוד מהדיווחים

לפי אל ג'זירה, מקור השביתה בפגישות שקיימו איגודי עובדי נמלים באגן הים התיכון כבר בפברואר 2025, שכללו בתחילה חמישה איגודים ב-20 נמלים בחמש מדינות, ולאחר מכן התרחבו עד למפגש באיסטנבול שבו פורסמה ההצהרה הרשמית על יום המחאה.

למה זה חשוב

עבור ישראל המשמעות המיידית נוגעת בעיקר לשרשרת האספקה הימית: חלק מהגורמים במחאה קוראים במפורש לחברות ספנות, ובהן חברת צים הישראלית, להפסיק כל תמיכה לוגיסטית במלחמה. לפי הערכת מומחים, ההשפעה המיידית על הסחר העולמי צפויה להיות מוגבלת, אך שביתה מתמשכת בנמלים עלולה להכביד על ייבוא וייצוא רגישים ללוחות זמנים, בתקופה שבה שרשראות האספקה כבר נתונות בלחץ בשל המתיחות במזרח התיכון. אם המחאה תתרחב לגל שביתות מתמשך, הדבר עשוי להשפיע גם על זמינות ומחירי מוצרים המיובאים לישראל דרך נמלי אירופה.

בשלב זה לא ברור אם המחאה תתפתח לגל שביתות מתמשך בנמלים נוספים באירופה, או אם תישאר מוגבלת ליום המחאה שהוכרז. איגודי העובדים הבהירו כי בכוונתם להמשיך לעקוב אחר שינוע משלוחי הנשק, ולשקול צעדים נוספים ככל שהלחימה ברצועת עזה תימשך.