פעילים פרו-פלסטינים הפכו שיעור גיאוגרפיה בבלגיה למיצג אנטי-ישראלי

שיעור גיאוגרפיה בבית ספר תיכון קתולי בעיר אנטוורפן בבלגיה הפך ביום רביעי האחרון למיצג אנטי-ישראלי של ממש. המורה בכיתה הזמינה פעילים פרו-פלסטינים לשיעור, וזה הסתיים בכיתה מכוסה בדגלי פלסטין ובתיעודים שהציפו את הרשתות החברתיות.

האירוע התרחש ב-28 באוקטובר בבית הספר KNMC Merksem, המוכר במקומו גם בשם JOMA. לפי השגריר הישראלי בבלגיה, דוד סרנגה, פעילי הארגון Antwerp for Palestine הגיעו לכיתה ביוזמת המורה עצמה, ולא כחלק מתוכנית לימודים רשמית כלשהי.

הפעילים דיברו בהרחבה על מה שהם מכנים "הנכבה" וגינו את ישראל בשפה חריפה. באחד הסרטונים שתועדו בכיתה נשמע אחד הפעילים אומר לתלמידים: "ב-15 במאי, מדי שנה, אנחנו יוצאים לרחובות בכל העולם כדי לציין את הנכבה. אסור לנו לשכוח את היום הזה. אנחנו עדיין חיים עם החלום שיום אחד נחזור לפלסטין".

מעבר לדברים שנאמרו, הוצגו בשיעור גם מפות שטוענות כי כל השטח שבין הים לירדן שייך לפלסטינים בלבד. הפעילים אף טענו בפני התלמידים כי "מאז 2023 כבר אין לנו מפה של פלסטין משום שהמצב נעשה גרוע עוד יותר". לצד זה למדו התלמידים גם על הכאפייה הפלסטינית, שהוצגה בפניהם כ"סמל של התנגדות", בעוד שבפועל היא הפכה בשנים האחרונות לסמל נפוץ במחאות אנטישמיות ברחבי העולם.

בשיא הפרובוקציה, בסיום השיעור התלמידים הצטלמו יחד עם דגל פלסטין, כשהתמונות והסרטונים מהכיתה הופצו ברשתות החברתיות על ידי הפעילים עצמם, עוד לפני שהשגרירות הספיקה להגיב.

השגריר סרנגה לא חיכה הרבה ופרסם תגובה חריפה ברשת X. "כך נראה 'שיעור גיאוגרפיה' בבית ספר תיכון באנטוורפן", כתב. "האם לימוד לאמץ נרטיב פוליטי המבוסס על טענות היסטוריות כוזבות הוא חלק מתוכנית הלימודים? הורים זכאים לדעת מתי כיתת גיאוגרפיה הופכת לבמה לפעילות פוליטית", הוסיף. בהמשך דבריו תיאר את האירוע כ"שיעור 'מרשים' בגיאוגרפיה" וציין כי "הגבול בין חינוך לאקטיביזם נעלם".

השגריר לא הסתפק בביקורת ציבורית בלבד. הוא הודיע כי יעלה את הנושא ישירות מול שרת החינוך הבלגית, ויבקש ממנה לפתוח בבדיקה רשמית מטעם פיקוח החינוך במדינה. לפי דבריו, הוא יבקש לקבל את מלוא חומרי הבדיקה, ובהם גם תשובה לשאלה מי בדיוק אישר את קיומו של המפגש בין הפעילים לתלמידים.

מהרשויות הבלגיות, מנגד, לא נמסרה עד כה כל התייחסות רשמית. לא ברור אם ייפתח הליך בדיקה פורמלי נגד בית הספר או נגד המורה שיזמה את ההזמנה, והרשויות שומרות על שתיקה מלאה בנושא.

הפרשה מצטרפת לשורה ארוכה של אירועים דומים באירופה בשנתיים האחרונות, שבהם מוסדות חינוך הפכו לזירת פעילות פוליטית חד-צדדית נגד ישראל, לעיתים בשיתוף פעולה ישיר של אנשי סגל. בישראל ובקהילה היהודית בבלגיה ממתינים כעת לראות אם הפנייה של השגריר לשרת החינוך תוביל בפועל לבדיקה או לנקיטת צעדים כלשהם נגד בית הספר.