ליל כל הקדושים בלונדון הסתיים השבוע בעשרות מעצרים. כ-140 מפגינים נעצרו מול שגרירות ארצות הברית בבירה הבריטית, במחאה על ההחלטה להכריז על הארגון הפרו-פלסטיני "פלסטיין אקשן" כארגון טרור. המשטרה הודיעה מראש שכל מי שיגיע לזירה ויביע תמיכה בארגון, ייעצר במקום.
ההפגנה, שאורגנה על ידי התנועה "דיפנד אור ג'ריז", נועדה במכוון לקראת ליל כל הקדושים, ולדברי המארגנים נועדה "לחשוף את המציאות המפחידה" של המדיניות הממשלתית. מאות משתתפים הגיעו לשגרירות שבאזור באטרסי, על גדת הנהר תמזה, כשהם נושאים דגלים פלסטיניים ושלטים עם הכיתוב: "אני מתנגד לרצח עם, אני תומך בפלסטיין אקשן".
מפקד המבצע המשטרתי, אדם סלונצקי, הזהיר עוד לפני תחילת האירוע: "כל מי שמתכוון להגיע לאירוע הזה יודע שתמיכה בארגון שהוצא מחוץ לחוק היא מעשה בלתי חוקי. למעשה, המשתתפים מתכנסים במטרה מכוונת לבצע עבירה". הוא הוסיף כי גם מי שלא ישא שלט, אך יסייע בארגון ההפגנה או במתן הוראות לוגיסטיות, עלול להיעצר ולהיות מואשם בעבירות על חוק הטרור.
הסרטונים מהזירה הראו שוטרים מרחיקים בכוח מפגינים קשישים שישבו על הכביש במחאה שקטה. ארגון המארגנים תקף בחריפות את ההתנהלות המשטרתית: "התגובה הקיצונית של המשטרה היום חושפת עד כמה רחוק מוכנות הרשויות בבריטניה ללכת כדי לרצות את ארצות הברית". לדברי הארגון, מאז נכנס האיסור לתוקף ביולי 2025, נעצרו בבריטניה כבר יותר מ-3,900 בני אדם במסגרת המחאה המתמשכת.
הבחירה למקד את המחאה דווקא מול הנציגויות האמריקאיות, הן בלונדון והן באדינבורו, שבה נערכה הפגנה מקבילה מול הקונסוליה האמריקאית, אינה מקרית. המארגנים טוענים כי ההחלטה הבריטית להוציא את הארגון מחוץ לחוק התקבלה בלחץ ישיר מוושינגטון, לאחר שפעילי הארגון השחיתו בצבע את אתר הגולף של טראמפ בסקוטלנד. לדבריהם, טראמפ הגדיר את המעשה כטרור וקיים על כך שיחות עם ראש ממשלת בריטניה דאז, קיר סטארמר. המארגנים מאשימים את הממשלה הבריטית ב"ריצוי טראמפ וחברות הנשק הישראליות", ובראשן אלביט מערכות, שאת פעילותה שיבש הארגון בעבר.
פלסטיין אקשן, שהוקם בשנת 2020, הוכרז כארגון טרור בבריטניה ביוני 2025, לאחר שפעיליו השחיתו שני מטוסים בבסיס של חיל האוויר המלכותי. הארגון טען כי כלי הטיס שימשו לתמיכה במה שהוא מכנה "רצח עם" ברצועת עזה. הממשלה הבריטית הכחישה זאת, ומסרה בעבר כי מדובר במטוסי סיור ששימשו לאיתור החטופים הישראלים שהוחזקו בידי חמאס. האיסור על הארגון נותר בתוקף גם לאחר הכרעת בית המשפט לערעורים ביוני השנה, והחברות בו, כמו גם הבעת תמיכה פומבית, מהוות כיום עבירה פלילית לפי חוק הטרור הבריטי, שהעונש המרבי בצידה הוא 14 שנות מאסר.
מהעבר השני, המשטרה הבריטית עמדה על כך שמדובר באכיפת חוק גרידא ולא בניסיון לדכא דעות. "אין כאן ניסיון למנוע מאנשים להביע את דעותיהם, אלא פעולה נחושה במקרים שבהם הבעת הדעה כרוכה בפעילות פלילית", אמר סלונצקי, שקרא למשתתפים לשקול מחדש את הגעתם עוד לפני תחילת ההפגנה. לדברי המשטרה, התגברות הכוחות באזור השגרירות נועדה לאפשר ביצוע מעצרים מסודר תוך שמירה על הסדר הציבורי.
הפרשה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד. ההפגנה התקיימה ימים ספורים לפני דיון מכריע בבית המשפט העליון הבריטי, הקבוע ל-4 וה-5 בנובמבר, בעניין חוקיות האיסור על הארגון. מארגני המחאה דורשים מבית המשפט לבטל את ההכרזה, בטענה שמדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ובזכות המחאה. לדבריהם, "המעצרים ההמוניים שאנו מצפים שיבואו בעקבות המחאה הזאת יחשפו את זכויות היסוד לחופש הביטוי המונחות על הכף בדיון בבית המשפט העליון".
למה זה חשוב
המחאה נוגעת גם לישראל במישרין: חלק מהביקורת על האיסור על פלסטיין אקשן קשורה לפעילות הארגון נגד חברת הנשק הישראלית אלביט מערכות, שאת מפעליה הוא שיבש בעבר. הממשלה הבריטית מצידה טוענת שהמטוסים שהושחתו שימשו לאיתור החטופים הישראלים שהוחזקו בידי חמאס, כך שההכרעה המשפטית הצפויה עשויה להשפיע גם על היחס הציבורי בבריטניה לשיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל.
הכרעת בית המשפט העליון צפויה לקבוע לא רק את גורלו של הארגון, אלא גם את הגבולות המשפטיים שבין מאבק בטרור לבין הזכות למחות נגד מדיניות ממשלתית בבריטניה. עד אז, נראה שהרחובות ימשיכו לשמש זירת התגוששות מקבילה לזו שתתנהל באולמות בית המשפט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה