יומיים. זה כל מה שלקח לשילה עטון, תלמיד תיכון אמריקאי בן 17, כדי למצוא פיסה היסטוריה בת 3,300 שנה. הנער הגיע לישראל לראשונה בחייו, ובטיול הלימודי הראשון שלו בארץ מצא קמע מצרי עתיק בגן הלאומי תל גזר.
מדובר בחרפושית, חותם קטן בצורת חיפושית זבל, שעליו מופיעים שני נחשי קוברה. שילה הבחין בחפץ הקטן מונח על הקרקע במהלך הסיור, בדיוק כשהקבוצה שלו למדה על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של האתר.
"לא האמנתי שזה קורה לי", סיפר שילה. "זה היה הטיול הראשון שלנו בישראל, הגענו לארץ רק יומיים לפני כן. במהלך הסיור הבחנתי בחפץ קטן ומעניין בקרקע שנראה כמו משהו עתיק, הרמתי אותו והתייעצתי עם המדריך שלי. לפני רגע דיברנו על הסיכויים הנמוכים למצוא ממצא כזה, והנה הוא אצלי ביד".
שילה לא שמר את התגלית לעצמו. יחד עם המדריך שלו, בנג'י הילמן, הוא דיווח מיד לרשות העתיקות. "התגלית עוררה התרגשות רבה בקרב התלמידים", סיפר הילמן. "ברגע שהבנו שייתכן ומדובר בממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות, היה לנו חשוב לפנות מיד לרשות העתיקות, לדווח עליו ולוודא שאנחנו פועלים בצורה הנכונה".
בעקבות הדיווח הגיע לבית הספר אדם אספר, מפקח במרחב מרכז ברשות העתיקות, אסף את הקמע לצורך העברתו לאוצרות המדינה, והעניק לשילה תעודת הוקרה על אזרחות טובה.
את הממצא בדק פרופסור עידו קוך, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, שתיארך אותו לתקופת הברונזה המאוחרת, לפני כ-3,300 שנה. לדבריו, נחש הקוברה שמופיע על הקמע, המכונה "אוראוס", היה סמל מלכותי ומגן נפוץ במצרים העתיקה ובדרום הלבנט. מתחת לנחשים מופיע סימן חרטומים מצרי בשם "נב", שמשמעותו "אדון". חרפושית דומה, עם שלושה נחשים במקום שניים, נמצאה בעבר בחפירות בתל מגידו.
החיפושית עצמה לא נבחרה במקרה. המצרים הקדמונים ראו בחיפושית הזבל סמל קדוש לבריאה ולהתחדשות, משום שהיא יוצרת כדור זבל שבתוכו היא מטילה ביצים, וממנו בוקעות חיפושיות חדשות. הם קישרו אותה לאל ח'פרי, אל השמש העולה, ושמה במצרית העתיקה קשור לפועל "להיווצר".
הממצא מעיד גם על ההיסטוריה של האזור. לפני כ-3,500 שנה שלטה מצרים העתיקה בארץ ישראל, ותל גזר הייתה אחת הערים הכנעניות החשובות ביותר, בזכות מיקומה בצומת דרכים אסטרטגי בשפלה.
עמית מלמן, מנהל המרכז החינוכי של מרחב מרכז ברשות העתיקות, התייחס לחשיבות הסיפור. "הסיפור של שילה הוא דוגמה מקסימה לחיבור שנוצר בין צעירים שמגיעים ללמוד בישראל לבין ההיסטוריה והארכיאולוגיה של הארץ, דרך חוויה בלתי אמצעית בשטח", אמר. "שילה ומדריכי התוכנית ראויים לשבח על אחריותם ועל מסירת הממצא לאוצרות המדינה".
שילה הגיע לישראל במסגרת תוכנית חינוכית של בית הספר התיכון מאס בישראל, שבבעלות ארגון JNF-USA. טלי צור-אבנר, מנהלת הארגון בישראל, אמרה כי "יש משהו מרגש ברגע שבו ההיסטוריה שלומדים בכיתה הופכת למפגש אישי, כאן בארץ. זו החוויה שאנחנו מבקשים להעניק לתלמידים שלנו".
עוד מהדיווחים
שר המורשת עמיחי אליהו הגיב לתגלית ואמר כי "סיפור הגילוי ממחיש את החשיבות העצומה שאנחנו מייחסים לחיבור של בני נוער מהתפוצות למורשת הארץ, באמצעות מפגש ישיר עם האתרים והממצאים שמספרים את סיפורה. אני מברך את שילה על הגילוי, ועל האחריות שגילה במסירת הקמע הקדום" לפי וואלה, שילה הוא בן למשפחה יהודית-אמריקאית, והתוכנית שבמסגרתה הגיע לישראל נועדה להעמיק את הקשר של התלמידים עם הארץ, אנשיה ונופיה.
למה זה חשוב
ברשות העתיקות מזכירים שבכל מקרה של מציאת ממצא עתיק בשטח יש להשאיר אותו במקום ולדווח מיד, כדי שארכיאולוגים יוכלו לתעד את ההקשר שבו נמצא. כך כל מי שמטייל בישראל, גם תייר או תלמיד, עשוי בעצם ליצור תרומה של ממש למחקר ולאוצרות המדינה.
ברשות העתיקות מזכירים כי בכל מקרה של גילוי ממצא ארכיאולוגי בשטח, יש להשאיר אותו במקומו ולדווח מיד לרשות, כדי שארכיאולוגים יוכלו לתעד את ההקשר שבו נמצא החפץ, מידע שלעיתים חשוב לא פחות מהממצא עצמו.
תגלית מרגשת בת אלפי שנים, שמוכיחה שההיסטוריה של הארץ יכולה לצוץ בכל רגע, אפילו יומיים אחרי הנחיתה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה