דוח ישראלי על הדרת נשים בספרי לימוד מטלטל את סוריה

דוח מחקר שחיברו שלושה חוקרים ישראלים על ספרי הלימוד בסוריה החדשה הצית סערה ציבורית נרחבת בעולם הערבי. הדוח, שעוסק בהדרת נשים ובהקצנה דתית בתוכנית הלימודים הסורית, הגיע עד לפרלמנט בדמשק ואילץ את משרד החינוך הסורי להגיב בפומבי.

הדוח פורסם בתאריך 19 באוקטובר על ידי מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, תחת הכותרת "סוריה החדשה: החינוך תחת א-שרע". על המחקר, שכולל 241 עמודים, חתומים שלושה חוקרים ישראלים: ד"ר יונתן נגב, מתן פרצ'יקוב ואיתם שלו. הצוות בחן 130 ספרי לימוד מתוכנית הלימודים הלאומית הסורית לשנת הלימודים 2026-2025, השנה הראשונה תחת שלטונו של נשיא סוריה אחמד א-שרע, והשווה אותם לגרסאות קודמות מתקופת משטרו של בשאר אסד.

הממצאים מצביעים על מה שהדוח מכנה "טרנספורמציה אידאולוגית רחבה" של תוכנית הלימודים. לפי המחקר, הספרים מגדירים מחדש את הזהות הסורית סביב מסגרת ערבית מוסלמית-סונית, תוך דחיקה לשוליים של מיעוטים דתיים ואתניים ודחיית השוויון המגדרי. בדוח נכתב כי תפקידן של נשים בחברה מוגבל בספרים, וכי אלימות נגד "האחר" מוצגת כדבר מנורמל במקום להוביל לפתרונות בדרכי שלום.

החוקרים ציינו גם כי יהודים מתוארים בספרים "במונחים דמוניים" תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים, וכי קיומה של ישראל מוכחש בתכנים הלימודיים. לדברי הדוח, האלימות הפלסטינית נגד ישראל זוכה להצדקה עקבית, ואילו הסכמי שלום היסטוריים מוצגים באור שלילי. בנוסף, מושגי הג'יהאד והשהאדה, מוות על קידוש השם, מוצגים כאידאלים לגיטימיים, ולעיתים אף כהקרבה "למען אללה" ולא רק כהגנה על המולדת כפי שהוצג בעבר.

מי שהפך את הממצאים לויראליים הוא דווקא עיתונאי סורי גולה בשם מוחמד א-סלום, המתגורר כיום בעיר ליון שבצרפת. א-סלום פרסם בעמוד הפייסבוק שלו סדרת פוסטים עם תמונות שהראו כיצד משרד החינוך הסורי הסיר תמונות נשים מהספרים והוסיף חיג'אבים לדמויות נשיות. בתחילה הוא לא ציין מהיכן הגיע המידע, אך בהמשך נאלץ להודות כי הסתמך על דוח המכון הישראלי, לאחר שעלו טענות כי הוא מציג את הממצאים כשלו.

הפרסומים של א-סלום זכו לתפוצה רחבה באתרים ערביים וסוריים, מה שהוביל את משרד החינוך הסורי להגיב רשמית. גורם במשרד מסר בטלוויזיה הסורית כי "מאז השחרור ביצענו התאמה מינורית אחת בלבד בתוכנית הלימודים", והוסיף כי "תוכנית הלימודים הסורית אינה מאמצת אופי מסוים או כיוון אידאולוגי כלשהו". בתגובה כתב א-סלום כי יש בידיו "ראיות חותכות לכך שתגובת המשרד עלובה".

הסוגיה הגיעה גם לכותלי הפרלמנט בדמשק. ארבעה חברי פרלמנט סוריים, עלי דאוד, יאסר שחאדה, איבראהים אל-עבדאללה ולינה עיזוקי, מסרו כי קיימו התייעצויות בנושא וכי תוכנית הלימודים לשנה הקרובה תעבור עדכונים במקומות שיימצאו חסרי בסיס מדעי או פדגוגי. הם קראו לציבור לשמור על איפוק ולקיים דיאלוג אחראי, והדגישו כי על בתי הספר להיות מרחב לפיתוח חשיבה ביקורתית וכיבוד הגיוון בחברה הסורית.

אריק אגסי, סמנכ"ל ומנהל שותפויות בינלאומיות ב-IMPACT-se, אמר כי העיתונאי הגולה מעולם לא יצר קשר עם המכון טרם הפרסום. "ראינו תגובות משמעותיות מבחינת התהודה שזה יצר. מהר מאוד זה הגיע לפרלמנף הסורי ומשרד החינוך הוציא תגובה", אמר אגסי, והוסיף כי זו אינה הפעם הראשונה שמשרד החינוך בדמשק מגיב לדוחות של המכון, אך כי היקף התגובות הפעם היה חריג במיוחד. לדבריו, הטענות של א-סלום בדבר אי-דיוקים בדוח אינן נכונות, וכי העיתונאי למעשה העתיק את ממצאי המחקר מבלי להוסיף חומר משל עצמו.

"הסערה שהתעוררה בסוריה בעקבות המחקר שלנו מוכיחה עד כמה חינוך הוא מרכיב מכריע בעיצוב עתידן של מדינות", מסר אגסי. מנכ"ל המכון, מרכוס שף, הוסיף כי "מעודד במיוחד לראות שאנשי חינוך, ארגוני חברה אזרחית וחברי פרלמנט בסוריה עצמה משמיעים חששות דומים לאלה שהעלינו במחקר". לדבריו, "עתידה של סוריה החדשה ייקבע גם בכיתות הלימוד שלה", וסוריה זקוקה ל"חינוך נקי מאנטישמיות ומהסתה, שמבטיח שוויון לנשים ומכבד את כל הדתות והקהילות".

בשלב זה לא ברור אילו שינויים קונקרטיים יבוצעו בתוכנית הלימודים הסורית בעקבות הביקורת, אך חברי הפרלמנט הבהירו כי בדיקה פנימית כבר החלה. הדיון הציבורי בסוריה סביב הנושא נמשך, כאשר הן משרד החינוך והן גורמים פוליטיים נדרשים להתמודד עם הביקורת שעלתה הן מהדוח הישראלי והן מהחשיפה הציבורית שיצר העיתונאי הגולה.