הנשיא הרצוג לח"כ לזימי: שילמתי מחיר על האחדות, ואת הפגנת נגדי

רגע מביך ומצחיק בו זמנית התרחש היום בטקס המלצות הכנסת על הרכבת הממשלה, כשנשיא המדינה יצחק הרצוג בחר לא לתת לחברת הכנסת נעמה לזימי לעבור בשקט. הנשיא עקץ אותה בפומבי על עבר לא רחוק, כשהזכיר לה שהיא הפגינה נגדו בשעתו, בדיוק בגלל שניסה לקדם אחדות.

צילום: יצחק הרצוג

"שילמתי מחירים כבדים על זה שרציתי אחדות, ונעמה הפגינה נגדי כשרציתי אחדות", אמר הרצוג במהלך הדיון, כשהוא פונה ישירות לח"כית לזימי מול המצלמות. הדברים נאמרו בטון קליל אך חד, בסגנון שמוכר מהנשיא כשהוא רוצה להעביר מסר בלי להתלהם.

לזימי, שלא ניסתה להתחמק מההתבטאות ולא הכחישה את הדברים, השיבה מיד: "אמת, אמת, אדוני הנשיא". התגובה הקצרה והישירה שלה רק חיזקה את הרגע, והפכה אותו לאחד הסיפורים המדוברים של דיון ההמלצות השנה.

מדובר באחד הרגעים הבודדים של הומור עצמי וגילוי לב בטקס שבדרך כלל מתנהל בנוסחאות מדודות ובמשפטי נימוס. דיוני ההמלצות, שבהם נציגי הסיעות השונות מגיעים לבית הנשיא כדי להודיע למי הם ממליצים להטיל את הרכבת הממשלה, נוטים להיות אירוע פרוטוקולרי ומחושב. הפעם, הנשיא בחר לחרוג מהתסריט.

העקיצה של הרצוג לא נולדה משום מקום. הנשיא ידוע כמי שהפך את נושא האחדות הלאומית לסמל מזוהה של כהונתו, עוד מהימים הראשונים בתפקיד ובמיוחד בתקופות המשבר שעבר העם היהודי בשנים האחרונות. קריאותיו החוזרות ונשנות לאחדות, לדו שיח ולהורדת הלהבות הפכו כמעט לחתימה אישית שלו בנאומים ובפניות לציבור.

נעמה לזימי, מצידה, הגיעה לכנסת עם רקע ציבורי ותקשורתי מוכר עוד לפני כניסתה לפוליטיקה. לפני שנבחרה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, היא הייתה מוכרת כפרשנית ופעילה חברתית בולטת, מי שלא נרתעה מלהביע עמדות נחרצות גם כלפי דמויות בכירות במערכת הפוליטית והציבורית. ההתנגשות שלה עם הרצוג בעבר, שאותה הוא הזכיר היום, שייכת לאותה תקופה שבה פעלה מחוץ לכותלי הכנסת.

הרגע עצמו, למרות קוצרו, חשף שכבה פחות מוכרת בדיונים הפוליטיים הרשמיים: נשיא המדינה שלא מפחד להזכיר לחברי כנסת את העבר שלהם, גם כשמדובר בביקורת שהופנתה כלפיו באופן אישי. הטון הקליל שבו נאמרו הדברים לא הסתיר את העקיצה האמיתית שמאחוריהם, ולזימי בחרה שלא להתווכח אלא פשוט להודות בכך.

בשלב זה לא ידוע אם לזימי או הרצוג יתייחסו שוב לאירוע מעבר למה שנאמר בדיון עצמו. דיוני ההמלצות ממשיכים בבית הנשיא, כאשר הרגע הקצר הזה כבר הפך לנקודת שיחה נפרדת מעבר להיבטים הפוליטיים של הטקס.