ברית אזורית: ישראל, יוון וקפריסין מהדקות את שיתוף הפעולה הביטחוני

משרדי הביטחון של ישראל, יוון וקפריסין קיימו היום (חמישי) מפגש משולש באתונה, במסגרתו הוחלט על צעדים מעשיים לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שלוש המדינות. הפגישה התמקדה בביצור הקשרים הביטחוניים והימיים במזרח הים התיכון, אזור שבו שלוש המדינות רואות אינטרסים משותפים מול איומים חיצוניים.

במפגש השתתפו ראשי מערך המדיניות הביטחונית במשרדי הביטחון של שלוש המדינות, לצד בכירים נוספים מהדרגים המקצועיים. הנוכחים אישרו מחדש את מחויבותם למימוש ההצהרה המשותפת שאומצה בפסגת המנהיגים בירושלים ב22 בדצמבר 2025, אז נפגשו ראשי שלוש המדינות וסיכמו על העמקת הקשרים הביטחוניים והאזרחיים ביניהם.

אחת ההחלטות המרכזיות שהתקבלו באתונה היא הקמת קבוצת עבודה תלת-צדדית לתעשיות הביטחוניות. מטרת הקבוצה היא לקדם שיתוף פעולה תעשייתי וטכנולוגי בין שלוש המדינות, כולל בחינת אפשרויות לפיתוח וייצור משותף של מערכות לחימה.

הצדדים דנו גם בדרכים לחיזוק החוסן הלאומי של שלוש המדינות ובהגברת המוכנות לאסונות טבע ומצבי חירום. נושא נוסף שעלה על סדר היום הוא הרחבת התיאום בתחום הביטחון הימי, ובפרט אבטחת נתיבי השיט ותשתיות האנרגיה הקריטיות שמחברות בין המזרח התיכון לאירופה.

חלק נכבד מהדיונים הוקדש להתמודדות מול גורמים שמנסים לערער את היציבות באזור, ולשמירה על עקרונות הדין הבינלאומי. שלוש המדינות הדגישו כי הן רואות בשמירה על המשפט הבינלאומי בסיס הכרחי ליציבות במזרח הים התיכון.

במסגרת זו הביעו ישראל, יוון וקפריסין תמיכה מלאה בריבונותה של קפריסין, ודחו באופן מוחלט תביעות חד-צדדיות וצעדי התעצמות צבאית שנתפסים כמאיימים על המדינה. הצדדים לא הסתפקו בהצהרות כלליות, וקבעו עמדה מפורשת ביחס להסכם שנוי במחלוקת שנחתם בין טורקיה ללוב.

שלוש המדינות קבעו באופן חד-משמעי כי מזכר ההבנות הימי בין טורקיה ללוב פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות באזור, ולכן הוא משולל כל תוקף משפטי. ההצהרה המשותפת הזו משקפת את העמדה האחידה של ישראל, יוון וקפריסין מול ניסיונות לשינוי הסטטוס-קוו הימי באזור באמצעות הסכמים חד-צדדיים.

במהלך המפגש חזרו הצדדים והדגישו את מחויבותם המשותפת לשלום, ליציבות, לביטחון ולשגשוג במזרח הים התיכון ובאזור כולו. בנוסף, הזכירו הנציגים את ההזמנה שהציעו מנהיגי שלוש המדינות לשותפויות נוספות בעלות השקפה דומה, להצטרף ולקחת חלק במסגרת התלת-צדדית הקיימת.

הפגישה באתונה מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת באזור המזרח התיכון סביב זכויות ימיות, חיפושי גז טבעי ושליטה בנתיבי שיט אסטרטגיים. שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות נבנה בהדרגה בשנים האחרונות, וכולל גם תחומים אזרחיים וכלכליים מעבר להיבט הביטחוני הצר.

למה זה חשוב

ההחלטה על קבוצת עבודה לתעשיות הביטחוניות עשויה לפתוח לחברות ישראליות אפשרויות לשיתופי פעולה בפיתוח וייצור משותף של מערכות לחימה. חיזוק התיאום הימי בין שלוש המדינות נוגע גם לביטחון תשתיות האנרגיה והשיט שמחברות בין ישראל לאירופה דרך מזרח הים התיכון.

הצדדים הודיעו כי בכוונתם להמשיך ולקיים מפגשים תקופתיים ברמות שונות כדי לעקוב אחר יישום ההחלטות שהתקבלו, ובהם ההקמה בפועל של קבוצת העבודה לתעשיות הביטחוניות. לא נמסר מועד מדויק למפגש הבא בין שלוש המדינות.