מבצע חשאי ביריחו: שמונה משפחות נכנסו לבתים שנרכשו מפלסטינים

שמונה משפחות יהודיות נכנסו באישון לילה לשמונה בתים בפאתי יריחו, במהלך חשאי שהובילה עמותת נחלה בגיבוי מועצת בנימין. ראש המועצה ישראל גנץ ליווה את ההיערכות האחרונה כשהוא רכוב על אופנוע שטח, כדי שלא לעורר תשומת לב ולא לחשוף את המהלך בטרם הושלם.

מי שנתקל ביום שישי שקדם לכניסה ברוכב אופנוע שטח באזור יריחו, לא יכול היה לשער שמדובר בראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע. גנץ הגיע למקום כחלק מההיערכות הסופית, כאשר הגעתו הרשמית הייתה עלולה למשוך תשומת לב ולסכל את המהלך כולו.

מה קדם לזה

ב-4.11.2026 דיווחנו כי שמונה משפחות יהודיות נכנסו לבתים ביריחו במבצע חשאי שהוביל תנועת נחלה בגיבוי מועצת בנימין, במהלך שהוצג כתחילתה של שכונה יהודית ראשונה בעיר מאז תקופת החשמונאים.

במוקד הפרשה עומדת רכישת שמונה בתים על ידי עמותת נחלה, בגיבוי ובליווי מועצת בנימין. הבתים נרכשו על אדמות מדינה בשטחי C, בתחום שיפוט המועצה, כאשר חלקם ממוקמים בסמוך לארמונות החשמונאים ולחווה הנושאת את שמם. בעמותת נחלה מדגישים כי מדובר בעסקאות חוקיות שבוצעו בכסף מלא, כשהמוכרים הפלסטינים הם שיזמו את הפנייה לאחר שביקשו לעבור למדינה אחרת.

צבי אלימלך שרבף, מאנשי נחלה, מסר כי המוכרים כבר עזבו את הארץ. "הם רוצים למכור, אנחנו רוצים לקנות, אז נכנסנו", אמר. לדבריו, הבתים הללו הם רק תחילתה של התיישבות רחבה יותר באזור: "יריחו זה ממש המפתח של ארץ ישראל".

גם המשפחות שהצטרפו למהלך לא ידעו בתחילה לאן הן מיועדות להגיע. רק ימים ספורים לפני הכניסה נחשפו ליעד הסופי. יצחק מאיר, אב לחמישה שנכנס לאחד הבתים, סיפר כי התבקשו להיפגש במצפה יריחו ורק שם הבינו את היעד. "פתאום אתה אומר יריחו, מה זה? עיר תנ״כית", אמר. לדבריו, הילדים הופתעו למראה הבתים וקראו בהתלהבות: "וואו, איזה כיף לנו".

עבור גנץ, האירוע נושא משמעות אישית מיוחדת. בגיל 16 השתתף בצעדת מחאה של מאות נערים אל יריחו, בלילה שבו פונתה העיר במסגרת הסכמי אוסלו, והיה בין האחרונים שיצאו ממנה. "הייתי בן 16 כשנכנסנו ליריחו בלילה שבו פינו אותה", סיפר. "מאות נערים צעדנו בחשכה אל העיר, מתוך תחושה שאסור להשלים עם ההפקרה הזאת".

כעת, שלושה עשורים לאחר מכן, בנו של גנץ הוא בן 16, בדיוק הגיל שבו היה אביו בעת אותה צעדת מחאה. "היום יש לי ילד בן 16, ואני זוכה ללוות משפחות שחוזרות לבנות כאן בית", אמר גנץ. "דור שלם עבר מאז. הכאב של היציאה הופך היום למעשה של תיקון". גנץ קישר את המהלך גם לפרשת שוד עתיקות שהתגלתה בשנה שעברה סמוך לארמונות החשמונאים: "מול המראה המזעזע הזה אנחנו מציבים היום תשובה של חיים".

אלא שהכניסה לבתים חושפת גם מורכבות ביטחונית. הבתים נמצאים בשטח C שבשליטה ישראלית, אך בסמיכות רבה לשטח A ולסביבה פלסטינית בנויה. בעקבות הכניסה הוסטו לאבטחת המקום כשלוש מחלקות לוחמות שיועדו למשימות אחרות, ובהן סיכול הברחות בגבול ירדן. בצה"ל מתחו ביקורת על כך שלא קיבלו עדכון מוקדם שהיה מאפשר היערכות לאבטחת המשפחות.

בתגובה נמסר מצה"ל: "הכניסה נעשתה ללא תיאום מקדים עם צה"ל וללא אישור. תהליך הרכישה והמשמעויות הביטחוניות הנגזרות מכך נמצאות כעת בבירור על ידי הגורמים הרלוונטיים. צה"ל נמצא במרחב". בשעות הראשונות לאחר הכניסה התפשטו ברשתות החברתיות, בין היתר מצד פעילי שמאל, טענות לפיהן המתיישבים פרצו לבתים פלסטיניים והשתלטו עליהם, טענות שנדחות בתוקף בעמותת נחלה.

עוד מהדיווחים

לפי אתר inn, מאחורי המהלך עומדת תנועת נחלה בהובלת דניאלה וייס, בשותפות עם חוות הארמונות. דניאלה וייס אמרה: "לראות את המשפחות נכנסות לבתים ואת הילדים מתחילים לשחק בחצרות - בשביל הרגע הזה אנחנו פועלים". יום לאחר הכניסה אמר גנץ: "אתמול עשינו היסטוריה, והיום משפחות יהודיות קמו בבוקר בביתן ביריחו".

למה זה חשוב

הכניסה לבתים מחייבת את צה"ל להסיט כוחות לאבטחת האזור, בהם מחלקות שיועדו לסיכול הברחות נשק בגבול ירדן - משימה קריטית לביטחון השוטף. המהלך נעשה ללא תיאום מול הצבא, מה שמותיר פתוחה את השאלה כיצד תמשיך ההגנה על המשפחות החדשות לאורך זמן באזור הסמוך לשטח A.

יומיים לאחר הכניסה, הילדים כבר משחקים בין הבתים, ורוב הבתים הסמוכים נותרים ריקים, רבים מהם בבעלות תושבים ממזרח ירושלים המשמשים כבתי נופש. בשטח ניכרים שרידי מבנים שנהרסו בידי המנהל האזרחי. כעת נותרת השאלה כיצד יתמודד הצבא עם צורכי ההגנה על המשפחות לאורך זמן, בעוד הבירור על נסיבות העסקה והמהלך הביטחוני נמשך.