הרצוג שאל את המשותפת: תתמכו בממשלה גם בזמן מלחמה באיראן?

שאלה חדה במיוחד עלתה בהתייעצויות שמקיים הנשיא יצחק הרצוג עם ראשי הסיעות. הנשיא פנה ישירות לנציגי הרשימה המשותפת ושאל אותם שאלה שעלולה להכריע את עתיד הקואליציה הבאה: האם במקרה של מערכה ביטחונית משמעותית, מול איראן או מול חמאס, הם יסירו את תמיכתם מהממשלה.

צילום: יצחק הרצוג

הרצוג לא הסתפק בניסוח כללי. הוא פירט בפני ראשי הרשימה המשותפת תרחיש קונקרטי, כזה שמדינת ישראל התנסתה בו לא פעם בשנים האחרונות. "ואם יש מערכה ביטחונית משמעותית, איראן, חמאס, דברים מהסוג הזה, אתם מפסיקים את התמיכה?" שאל הנשיא, לפי הדברים שנמסרו מההתייעצויות.

מה קדם לזה

ב-5.11.2026 דיווחנו כי במרוץ להרכבת הממשלה עשוי גדי איזנקוט להגיע לרוב ממליצים, כשרע"ם והרשימה המשותפת עשויות להגדיל את מספר התומכים בו, אף שיש התנגדות להישענות על מפלגות ערביות. יהדות התורה הודיעה שלא תמליץ על אף מועמד, ועוצמה יהודית המליצה על בנימין נתניהו. ההתייעצויות של הנשיא הרצוג עם ראשי הסיעות נערכות על רקע בחירות שבהן אף גוש לא הגיע ל-61 מנדטים.

המפגש בין הרצוג ליו"ר הרשימה המשותפת מצטרף לשורה של שיחות שמקיים הנשיא עם ראשי הסיעות בכנסת, כחלק מהתפקיד המסורתי שלו כגורם מגשר וממתן בין הגורמים הפוליטיים השונים. בכל פעם שעולה חשש ליציבות ממשלתית, נהוג שהנשיא בודק את עמדות הסיעות השונות, במיוחד אלו שמחזיקות בכוח הצבעה משמעותי שיכול להטות את הכף.

צילום: בנימין נתניהו

התשובה הגיעה מיו"ר הרשימה המשותפת, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, והיא לא הייתה חד משמעית לכאן או לכאן. ג'בארין בחר בניסוח זהיר ומחושב, כזה שמשאיר פתח לכמה כיוונים אפשריים. "אנחנו נקבל החלטות אסטרטגיות", אמר ג'בארין לנשיא.

אבל מיד אחר כך הבהיר ג'בארין נקודה שחשובה לו במיוחד, כזו שנועדה לנתק את הרשימה שלו מהתדמית של גורם שתפקידו היחיד הוא להכשיל את ראש הממשלה. "הציבור לא בחר בנו כדי להפיל את נתניהו ולהחזיר אותו", אמר, במשפט שמנסה לשנות את המסגור הרווח סביב תפקידה של הרשימה המשותפת בזירה הפוליטית.

ג'בארין המשיך והסביר את ההיגיון מאחורי העמדה הזו. "לכן אנחנו נקבל את ההחלטות שישרתו את האסטרטגיה שלנו לקידום הערכים שאנחנו מאמינים בהם", אמר, ובכך קשר בין ההצבעות הפרלמנטריות של הרשימה לבין מסגרת ערכית רחבה יותר שלדבריו מנחה את חברי הכנסת מטעמה.

בסיום דבריו הוסיף ג'בארין משפט שמנסה לתת לדברים גוון של תקווה. "נשאף שהדרך תהיה של שלום", אמר, בניסיון להטות את השיח מהתרחיש המלחמתי שהציג הנשיא אל עבר אופק מדיני חלופי.

השאלה שהציג הרצוג אינה מקרית. בשנים האחרונות עמדה הרשימה המשותפת לא פעם בפני דילמות דומות סביב תמיכה או הימנעות בהצבעות הקשורות למבצעים צבאיים, ובעבר כבר נמתחה עליה ביקורת משני עברי המפה הפוליטית, הן מהצד שטען שהיא תומכת מדי בפעולות צבאיות והן מהצד שטען בדיוק את ההפך. ההתייעצויות של הנשיא עם ראשי הסיעות הן חלק מהתהליך הקבוע שמתקיים בכל פעם שעולה שאלה של הרכבת ממשלה או יציבות קואליציונית, אבל הפעם נראה שהנשיא ביקש לבחון את עמדת הרשימה המשותפת ביחס לתרחישים ביטחוניים קונקרטיים ולא רק ביחס להרכב ממשלתי כזה או אחר.

הרשימה המשותפת, שמורכבת מכמה מפלגות ערביות, נמצאת זה שנים רבות באופוזיציה ולא שותפה לממשלות ברוב מקרים. עם זאת, הצבעות של חברי הכנסת מהרשימה יכולות להשפיע משמעותית על יציבות הממשלה, במיוחד כאשר מדובר ברוב צר בכנסת. בדיוק בגלל זה, השאלה שהנשיא הציג אינה טכנית בלבד, אלא נוגעת לליבה של היציבות השלטונית במדינה.

תשובתו של ג'בארין, שנמנע מהתחייבות ברורה לכאן או לכאן, משאירה את השאלה פתוחה. מבחינתו, ההחלטה תתקבל בזמן אמת ותושפע מהנסיבות הספציפיות של כל מערכה, ולא מעמדה גורפת שנקבעת מראש. הניסוח הזהיר הזה עשוי לשקף גם את המורכבות הפנימית שבה נמצאת הרשימה המשותפת, שמורכבת ממפלגות עם גוונים אידיאולוגיים שונים, ושבה כל הצבעה בנושא ביטחוני עלולה לעורר ויכוחים פנימיים.

למה זה חשוב

אם הרשימה המשותפת תהיה חלק מהרוב שמחזיק ממשלה עתידית, עמדתה בשאלות ביטחוניות כמו מערכה מול איראן או חמאס עשויה לקבוע אם הממשלה תשרוד או תיפול. לקורא הישראלי זה אומר שיציבות הממשלה הבאה, ולא רק זהות ראש הממשלה, עלולה להיות תלויה בהחלטות של סיעה שמעולם לא התחייבה מראש לתמוך בפעולה צבאית.

בשלב זה לא ברור אם הנשיא ימשיך לבחון את הנושא מול סיעות נוספות, או אם השאלה שהציג לרשימה המשותפת תקבל התייחסות פומבית נוספת מצד חברי הסיעה. ההתייעצויות הנשיאותיות ממשיכות, וככל שהמצב הביטחוני מול איראן ומול חמאס ימשיך להיות על סדר היום, סביר שהשאלה שהעלה הרצוג תמשיך ללוות את השיח הפוליטי בישראל.