פוטין מתייעץ עם האיש הקרוב ביותר למנהיג העליון של איראן, ומוסקבה כבר מזהירה מחימוש מחדש

פגישה דרמטית התקיימה היום (חמישי) בקרמלין בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבין מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי. הפגישה מגיעה על רקע חשיפות מטרידות בנוגע לעומק השותפות הצבאית בין שתי המדינות, במהלך המלחמה שמתחוללת במזרח התיכון. רזאי לא הגיע לפגישה בידיים ריקות - הוא נשא עמו איגרת אישית חתומה מהמנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שתוכנה לא פורסם עד כה.

צילום: ולדימיר פוטין

סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס היא שדיווחה ראשונה על קיום הפגישה, אך בשלב זה לא נמסרו פרטים רשמיים על תוכנה. עם זאת, התזמון מעורר שאלות, שכן הוא מגיע ימים ספורים לאחר שנחשף כי סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ונס, פנה אישית לרזאי בניסיון לבחון חידוש משא ומתן בין וושינגטון לטהרן.

מתברר כי לא מדובר בקשר ראשוני בין שני הצדדים. שלושה ימים קודם לפגישה בקרמלין שוחחו פוטין ורזאי בטלפון על ההתפתחויות במזרח התיכון, ולפי התקשורת האיראנית הדגישו השניים את חשיבות המשך שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות, כאשר רזאי אף הודה לנשיא הרוסי על התמיכה שהעניקה מוסקבה לטהרן בתקופת המלחמה. הפגישה הפרונטלית בקרמלין מהווה למעשה שלב נוסף בשיחה שכבר התנהלה מאחורי הקלעים.

בתוך כך, רק שעות ספורות לאחר הפגישה, פרסמה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, אזהרת מסע רשמית לאזרחי רוסיה, הקוראת להימנע מנסיעה לאיראן בשל הערכה כי הלחימה באזור עלולה להתחדש בקרוב. מדובר בצעד חריג, המעיד על כך שבקרמלין רואים בתרחיש של מלחמה מחודשת אפשרות ממשית וקרובה.

על פי גורמים אמריקאיים, הפנייה של ונס לבכיר האיראני נעשתה בהנחייתו המלאה ובידיעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, במטרה לבדוק אם ניתן להגיע להבנות שימנעו סבב לחימה נוסף מול איראן. רזאי עצמו, שנחשב לדמות מרכזית במחנה הניצי במשטר האיראני ומקורב ישיר למוג'תבא חמינאי, הבהיר לפני כשבועיים כי איראן אינה מוכנה לשום משא ומתן כל עוד דרישותיה המרכזיות לא ייענו.

אכן, גם הסבב הדיפלומטי האחרון, שהתקיים בתיווך קטאר, הסתיים ללא פריצת דרך. איראן ממשיכה להתעקש על הסרת מה שהיא מכנה מצור אמריקני ועל הקלות משמעותיות בסנקציות, כתנאי מקדים לכל התקדמות לעבר הסכם.

במקביל לדיפלומטיה הסמויה, מתברר שהשותפות הצבאית בין מוסקבה לטהרן הרבה יותר עמוקה ממה שהיה ידוע עד כה. על פי דיווח בעיתון "פייננשל טיימס", רוסיה הסכימה לספק לאיראן 90 משגרים למסוקי קרב, המיועדים לשיגור טילים מונחים מתקדמים, מאותו הסוג שבו משתמש הצבא הרוסי בעצמו במלחמה באוקראינה.

ההזמנה הענקית, שמעולם לא פורסמה רשמית, מופיעה בתוכנית ייצור שמתפרסת על פני השנים 2024-2025. חשוב לציין כי המסמכים שנחשפו אינם מוכיחים בוודאות שהמשגרים סופקו בפועל לאיראן, אך עצם קיום ההזמנה מעיד על כיוון שמדיר שינה מעיני גורמי מודיעין מערביים.

החשיפה סותרת את הצהרתו האחרונה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שטען כי רוסיה עושה "מעט מאוד, אם בכלל" כדי לסייע לאיראן. ניקול גרייבסקי, חוקרת בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, התייחסה לפער הזה ואמרה כי "הדבר מעיד על נכונותה של רוסיה להמשיך לספק לאיראן למרות צורכי המלחמה שלה עצמה, ותוך התחשבות פחותה בהרבה בהתנגדויות המערב מבעבר".

אך זה לא הסיוע היחיד שרוסיה כבר העניקה לאיראן. בעבר דווח גם על סיוע רוסי בפיתוח טילי שיוט על-קוליים, על מכירת טילי כתף נגד מטוסים מדגם "ורבה", ואף על מגעים הנוגעים למידע שעשוי להיות רלוונטי לתחום הנשק הגרעיני. מדובר ברשימה שמעידה על שיתוף פעולה הרבה מעבר למה שהוצג עד כה בפומבי.

עם זאת, לא הכל ורוד בין הצדדים. האנה נוטה, מנהלת תוכנית אירואסיה במרכז ג'יימס מרטין לחקר מניעת תפוצה, הסבירה כי מוסקבה פועלת בזהירות מחושבת. "לרוסיה עדיין יש קווים אדומים מסוימים בכל הנוגע למעורבותה במלחמה הזאת", אמרה נוטה, והוסיפה כי "התמיכה שסיפקה לאיראן מועילה מבחינה מבצעית, אך אינה משנה את כללי המשחק במלחמה".

הפגישה בין פוטין לרזאי, לצד החשיפות על היקף הסיוע הצבאי, מציבה סימני שאלה על הכיוון שאליו הולכים היחסים בין מוסקבה לטהרן בחודשים הקרובים, ועל השפעתם על הניסיונות האמריקאיים לחדש ערוצי תקשורת עם איראן.