דרמה פוליטית בבית הנשיא: סבב ההתייעצויות עם כלל סיעות הכנסת ה-26 הסתיים הערב, ונשיא המדינה יצחק הרצוג חשף את המספרים שיקבעו את גורל הממשלה הבאה. ברקע, פסילות הדדיות חריפות בין הגושים שהופכות את התמונה למעורפלת למרות המספרים הברורים לכאורה.
במסיבת עיתונאים שקיים הרצוג, הוא פרש בפני הציבור הישראלי את תוצאות השיחות שניהל עם נציגי כל הסיעות. "פגשתי את נציגי כל הסיעות. השיחות היו פתוחות, כנות וגם נוקבות", אמר הנשיא, והוסיף כי שאל "שאלות קשות כדי לנסות לגרום לצדדים וגם לציבור להשתחרר מן הקיבעון המחשבתי".
התוצאות שהציג הרצוג מצביעות על יתרון מספרי ברור: 67 חברי כנסת המליצו על יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, בעוד 46 חברי כנסת בלבד המליצו על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסך הכול, חמש סיעות עמדו מאחורי נתניהו: הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית וזהות בראשות משה פייגלין.
מנגד, שש סיעות בחרו באיזנקוט: ישראל ביתנו, הדמוקרטים, רע"ם, הרשימה המשותפת, ביחד וישר!. סיעת יהדות התורה בחרה שלא להמליץ על אף אחד מהמועמדים, ונציגיה התמקדו בפגישה עם הנשיא בסוגיית חוק הגיוס והסדרת מעמדם של בני הישיבות.
אבל למרות המספרים החד-משמעיים, הרצוג הבהיר כי המציאות מורכבת הרבה יותר. "התוצאות של ההתייעצויות לכאורה ברורות, אך הסמכות המוקנית לי בחוק היא לברר מה היא היכולת להרכיב ממשלה, וזו אינה לגמרי ברורה לאור פסילות הדדיות בין הגושים ובתוך הגושים עצמם", מסר הנשיא בהצהרתו.
הפסילות ההדדיות בלטו כבר במהלך הפגישות עצמן. נציגי ישראל ביתנו המליצו על איזנקוט, אך הבהירו מפורשות כי אינם מוכנים לשבת בממשלה יחד עם הרשימה המשותפת, שתמכה אף היא באיזנקוט. ברשימה המשותפת מצדם מסרו כי ההחלטה להמליץ על איזנקוט נבעה בעיקר מהרצון למנוע את חזרתו של נתניהו לשלטון, חרף חילוקי דעות משמעותיים שנותרו בינם לבין איזנקוט עצמו.
גם בתוך גוש נתניהו עלו מתחים חריפים. השרה אורית סטרוק, נציגת הציונות הדתית, הביעה בפני הנשיא התנגדות נחרצת לשיתוף מפלגות ערביות בקואליציה, ואף הבהירה כי לשיטתה אין לשתפן גם בתהליכים פרלמנטריים רגילים. במקביל, השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית ביקש מהרצוג לדרוש מכל מי שממליץ על מועמד להרכבת הממשלה להצהיר כי חמאס הוא ארגון טרור, והעלה גם טענות חמורות בדבר פגיעה בטוהר הבחירות.
טענות דומות בנוגע לחשדות להטיית תוצאות בקלפיות הועלו בפני הנשיא גם על ידי משה פייגלין, נציג סיעת זהות. החשדות הללו, יחד עם המחלוקות על חוק גיוס החרדים ושאלת שיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות, הטביעו את חותמן על כל סבב ההתייעצויות בבית הנשיא.
לאור המורכבות הזו, הרצוג הודיע כי בכוונתו לקיים שיחות אישיות נוספות עם חלק ממנהיגי המפלגות לפני קבלת ההחלטה הסופית. "את היכולת הזו אנסה לברר ישירות ובמהירות עם חלק ממנהיגי המפלגות, בשיחות אישיות. בכוונתי להטיל את המנדט להרכבת ממשלה ביום ראשון הקרוב", הצהיר הנשיא. הוא הוסיף כי בשיחותיו הוא מתכוון "להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא להושטת יד לבניית ממשלה יציבה וטובה עבור העם בישראל".
מה קורה אם המועמד שיקבל את המנדט ייכשל? על פי החוק, לחבר הכנסת שייבחר להרכיב ממשלה יעמדו 28 ימים, עם אפשרות הארכה של 14 ימים נוספים לכל היותר. אם גם זה לא יספיק, הנשיא יוכל להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר שיקבל 28 ימים ללא אפשרות הארכה. ואם גם הניסיון השני ייכשל, יעמדו לרוב חברי הכנסת 21 ימים להגיש בקשה משותפת למינוי מועמד שלישי, שיקבל 14 ימים להשלים את המשימה. אם גם זה לא יצלח, הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חדשות.
כעת כל העיניים נשואות ליום ראשון, אז יחליט הרצוג על מי יוטל המנדט להרכבת הממשלה הבאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה