אגדת הפועל חולון מייק "המשוגע" קרטר הלך לעולמו בגיל 71

אבל כבד בכדורסל הישראלי. מייק קרטר, אחד הזרים האהובים והבלתי נשכחים שדרכו אי פעם על הפרקט בארץ, הלך לעולמו ביום שבת בגיל 71. קרטר, שהתמודד עם סיבוך רפואי חמור שהוביל לקריסת מערכות לאחר שנכנס לניתוח, הותיר אחריו דור שלם של אוהדים שגדלו על הקריאות "משוגע, משוגע" שליוו אותו לאורך כל הקריירה.

קרטר, יליד 1955, הגיע לישראל בעונת 1982/83 והצטרף להפועל חולון תחת שרביטו של המאמן אריה מליניאק, כחלק מקבוצת "הילדים של מליניאק" שהפכה לאגדה באולם הפחים. בגובה 2.04 מטר, עם קליעה רכה ומדויקת גם מחוץ לקשת, הוא נחשב לשחקן שהקדים את זמנו באופן משמעותי, כשתכונה כזו הייתה נדירה מאוד לשחקנים גבוהים באותם ימים.

מה שהפך את קרטר לדמות בלתי נשכחת לא היה רק הכישרון, אלא הלהט. חגיגות פרועות אחרי קליעות שלוש, זינוקים חסרי מעצורים על כדורים אבודים ומשחק רווי רגש הפכו אותו לחביב הקהל כמעט מהרגע הראשון. האוהדים באולם הפחים אימצו אותו כגיבור מקומי והעניקו לו את הכינוי שליווה אותו עד יומו האחרון: "המשוגע".

בריאיון שפורסם בעבר תיאר קרטר את הקשר המיוחד הזה במשפט שהפך מזוהה איתו: "אולם הפחים היה משוגע בדיוק כמוני". בראיון אחר לא היסס להצהיר על אהבתו לעיר שבה גדל מקצועית: "אני שמח מאוד שלקחתי את ההצעה כי פשוט התאהבתי בחולון". גם שנים אחרי שעזב את הארץ והתגורר בארצות הברית, המשיך קרטר לדבר בחיבה ובהתרגשות על המועדון ועל אוהדיו, ואף אמר בראיון: "מי שאומר משהו רע על חולון, מסתבך איתי".

הקריירה של קרטר בליגה הבכירה בישראל נמשכה כעשור ומעלה, בין השנים 1982 ל-1995. לצד שתי קדנציות בלתי נשכחות בהפועל חולון, הוא כיכב גם בהפועל קריית גת, במכבי נתניה, בהפועל ירושלים ובמכבי רמת גן, שעמה אף זכה בגביע הליגה. בסך הכול צבר קרטר כ-2,433 נקודות, מספר שמציב אותו בצמרת רשימת הזרים הטובים בכל הזמנים בכדורסל הישראלי.

אחד הרגעים המרגשים ביותר בקריירתו היה בעונת 1994/95, כשהיה שותף לקבוצת הפועל חולון שסיימה שנייה בעונה הסדירה והגיעה לגמר גביע המדינה, שם הפסידה לבני הרצליה. בפברואר 1996, לאחר שפרש מהמשחקים הפעילים, ערכה חולון לכבודו טקס פרידה מרגש ותלתה את גופייתו באולם הפחים, מחווה שסימלה את מעמדו כסמל נצחי של המועדון.

ב-2009 התמודד קרטר עם משבר בריאותי קשה, אחרי שהתגלה אצלו גידול בכליה היחידה שנותרה בגופו. הוא עבר ניתוח ממושך בלאס וגאס, ובריאיון מאוחר יותר סיפר על ההתאוששות הממושכת ועל הבדיקות הרפואיות הקבועות שעבר בעקבות המקרה, וכן נגע בהתמודדותו עם מחלת הסרטן.

הקשר של קרטר עם הכדורסל הישראלי לא נגמר עם פרישתו. ב-2013 חזר לארץ במסגרת המכביה, הפעם כעוזרו של המאמן בראד גרינברג בנבחרת ארצות הברית, טורניר שבו שיחקו גם שני בניו, בן וטים קרטר. לקראת אותו טורניר אמר קרטר: "אין לי מילים על האפשרות שתהיה לי לאמן את הילדים שלי מול כל המשפחה בישראל". המורשת המשפחתית המשיכה גם לאחר מכן, כשבנו בן עלה לישראל, התאזרח, ושיחק בליגת העל במדי הפועל אילת, הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, ואף זומן לסגל נבחרת ישראל.

עוד מהדיווחים

הציטוט המזוהה של קרטר, "אולם הפחים היה משוגע בדיוק כמוני", נאמר בריאיון שפורסם באתר מנהלת הליגה ב-2016.

הידיעה על פטירתו הכתה בתדהמה ובעצב עמוק את קהילת הספורט הישראלי, ובראשה את אוהדי הפועל חולון שראו בו סמל היסטורי שאי אפשר להחליף. פרטים על טקס הפרידה טרם פורסמו.