תחקיר חדש חושף שורת מסמכים מטרידים על התנהלותו של יו"ר הקרן הקיימת לישראל, אייל אוסטרינסקי. במרכז הפרשה: חשד לניגוד עניינים כפול, שנוגע הן להתקשרות כספית עם ארגון בעל זיקה פוליטית, והן להשתתפותו בדיון תקציבי שנגע ישירות למקום עבודתה של אשתו.
אוסטרינסקי מעולם לא הסתיר את דעותיו הפוליטיות. הוא הביע תמיכה פומבית בגדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, ואף ניצל את מעמדו הרם בתור יו"ר קק"ל כדי להסביר מדוע הוא תומך בו. בעבר התבטא בחריפות גם כלפי יריבים פוליטיים: את ח"כ מנסור עבאס תיאר כ"מנהיג ערבי מחולל שינוי", ואילו על ח"כ אלמוג כהן אמר שהוא "אחד האנשים הכי לא ראויים בציבוריות הישראלית". אוסטרינסקי טוען כי מדובר בפעילות אישית, הנפרדת לחלוטין מתפקידו הציבורי. מסמכים שנחשפו מעלים תמונה מורכבת הרבה יותר.
במוקד הפרשה עומד מיזם בשם "סלון עוטף", מטעם ארגון בשם 255, שבמסגרתו הודיעה קק"ל על כוונתה להשתתף במימון בסכום של עד חצי מיליון שקלים. בין בעלי התפקידים בארגון מופיעה טל אוחנה חכמון, שהצטרפה לרשימת מפלגת ישר בראשות איזנקוט, אותו מועמד שאוסטרינסקי הביע בו תמיכה פומבית. השאלה המתבקשת: האם הזיקה הפוליטית הזו נבדקה בקק"ל לפני אישור המימון, ומי היה מעורב בקבלת ההחלטה.
לוח הזמנים של ההתקשרות מעורר תמיהה נוספת. לפי הפרסום הרשמי, גופים אחרים הוזמנו להציע פעילות חלופית למיזם עד 14 באוקטובר 2026. אלא שכבר ב-30 בספטמבר, כשבועיים קודם לכן, הודיעה קק"ל כי "סלון עוטף" יוצא לדרך בתמיכתה. חמישה ימים אחר כך, ב-5 באוקטובר, נערך בבית הנשיא אירוע שהוצג כשיתוף פעולה בין הארגון לקק"ל. כלומר, בעוד שהמועד להגשת הצעות חלופיות היה עדיין פתוח באופן רשמי, קק"ל כבר הציגה לציבור את המיזם כעובדה מוגמרת.
הפרשה הגיעה גם לשולחנו של מבקר המדינה. ב-12 באוגוסט 2026 פנה עורך הדין אילן בומבך, היועץ המשפטי של הליכוד, בשם המפלגה, וביקש לבדוק חשד לשימוש במעמדו של יו"ר קק"ל ובמשאבי הארגון לצורך תעמולה פוליטית לטובת איזנקוט. "אנחנו פנינו למבקר המדינה לבוא ולבדוק את כל העניין הזה, גם את השימוש בנכסים של קק"ל, גם בעובדה שהוא משתמש בשם של קק"ל", אמר בומבך. אוסטרינסקי דחה את הטענות וטען כי פעילותו הפוליטית ממומנת באופן פרטי לחלוטין וללא כל מעורבות של הארגון.
ממצא נוסף בתחקיר נוגע להסדר ניגוד העניינים האישי של אוסטרינסקי עצמו. תקנון קק"ל קובע כי דירקטור חייב לחתום על הסדר כזה בתוך 120 יום ממינויו, עם אפשרות הארכה של עד 60 יום נוספים בלבד. אוסטרינסקי מונה לתפקיד ב-29 בדצמבר 2025, כך שהמועד האחרון לחתימה היה אמור להיות 27 ביוני 2026. בפועל, ההסדר שפורסם באתר קק"ל נושא תאריך של 2 באוגוסט 2026, פער של 36 יום מעבר למותר בתקנון. התקנון עצמו קובע במפורש כי דירקטור שלא חתם במועד "תיפסק כהונתו בחברה בתום המועד האחרון".
לא פחות בעייתי הוא הדיון התקציבי מה-2 במרץ 2026. אוסטרינסקי השתתף בישיבת ועדת ההנהלה שדנה בתקציב חטיבת משאבי אנוש ומינהל, חטיבה שכוללת גם את אגף הלוגיסטיקה, שבו מכהנת אשתו כמנהלת תחום בינוי ואחזקה מאז שנת 2008. בסיום הדיון אישרה הוועדה פה אחד תקציב של כ-90 מיליון שקלים. בפרוטוקול הישיבה שהתגלה אין כל תיעוד להצהרה על הזיקה המשפחתית, מה שמעלה שאלה ישירה על חובת הגילוי הנאות שחלה על יו"ר הארגון.
מקק"ל נמסר בתגובה כי "יו"ר קק"ל נבחר לתפקידו על פי תוצאות הבחירות לקונגרס הציוני ובהסכמת כלל הסיעות, לרבות סיעות הימין. קק"ל פועלת באופן ממלכתי, ללא קשר לשיוך פוליטי". לגבי המיזם נמסר כי תוקצב כחלק מהנצחת אירועי השבעה באוקטובר, וכי ליו"ר לא הייתה כל מעורבות אישית בהליכי ההתקשרות. באשר לרעייתו נטען כי היו"ר הצהיר על העסקתה כבר בישיבת הדירקטוריון הראשונה, וכי מעולם לא התקבלה החלטה פרטנית שהיטיבה עמה באופן ייחודי. אוסטרינסקי עצמו הגיב בחריפות: "מודה לערוץ תעמולה ותבהלה 14 על האובססיה האישית כלפיי וכעת גם כלפי משפחתי. אמשיך להוביל את קק"ל, לדאוג לכל עובדות ועובדי הארגון ולהגיע לכל פינה בארץ, בלי ציניות עם המון ציונות".
הפרשה נותרת פתוחה, כאשר השאלות המרכזיות שהעלה התחקיר, בנוגע לתוקף ההסדר, לאישור ההתקשרות הכספית ולטיפול בניגוד העניינים המשפחתי, עדיין ללא מענה רשמי ומלא. פניית הליכוד למבקר המדינה עשויה לקבוע אם הסוגיה תיבחן באופן פורמלי.
למה זה חשוב
קק"ל היא גוף ציבורי שמנהל משאבים וכספים בהיקף נרחב, ולכן חשד לניגוד עניינים בראשות הארגון נוגע לאופן שבו מתקבלות החלטות תקציביות שמשפיעות על הציבור הרחב. אם מבקר המדינה יקבע כי אכן נפל פגם, הדבר עשוי להוביל לבדיקה מחדש של ההתקשרות הכספית ושל תוקף הסדר ניגוד העניינים של יו"ר הארגון.
ניגוד העניינים האפשרי של יו"ר קק"ל ממתין עתה להכרעת מבקר המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה