תביעת ענק: ראש עיריית בת ים רדף אחרי דיפלומט איראני בניו יורק

מבצע חשאי שתוכנן במשך ארבעה חודשים הגיע לשיאו ברחובות מנהטן שבניו יורק, כשראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, רדף ברגל אחרי דיפלומט איראני כדי להמציא לו באופן אישי כתב תביעה בסך 250 מיליון שקל נגד איראן. הדיפלומט ניסה להתחמק, אבל ברוט ואנשי הצוות שלו לא ויתרו, עד שהקריאו לו בפועל את תוכן התביעה בלב הרחוב.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נכתבה בעברית ותורגמה גם לפרסית. היא מתבססת על הנזק העצום שנגרם לעיר בת ים במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, כשטילים איראניים פגעו ישירות בשכונות מגורים בעיר.

הנתונים מזעזעים: 160 בנייני מגורים נפגעו, 22 מהם נדרשו להריסה מיידית. תשעה תושבים נהרגו ו-178 נפצעו. אלפי תושבים נותרו ללא קורת גג, והעירייה נאלצה לספק להם דיור חלופי במקביל לעבודות השיקום שנמשכות עד היום.

כדי שהתביעה תוכל להתקדם בבית המשפט בישראל, נדרשה הוכחה שנציג רשמי של איראן קיבל את המסמכים או לפחות הזדמנות לעיין בהם. בשל כך תכננו ברוט וצוותו מבצע מדויק שכלל תצפית ומעקב ממושך אחרי נציגים איראנים בכירים במשלחת איראן לאו"ם בניו יורק.

במהלך ההכנות גובשו קלסתרונים של דיפלומטים איראנים בכירים לצורך זיהוי ברחוב, נאסף מידע על דפוסי התנהלותם, ובעזרת סייענים מקומיים מופו המסלולים שבהם הם נוהגים לעבור. היעד הסופי שנבחר היה המזכיר הראשון במשלחת האיראנית לאו"ם. הצוות בחר לפעול דווקא בשטח ניטרלי, מאחר שהשגרירות האיראנית נחשבת שטח ריבוני איראני, שאליו אסור לראש עיר ישראלי להיכנס.

כשהתצפיתנים זיהו את הדיפלומט יוצא מהבניין, קיבלו ברוט ואנשיו את האות לצאת בעקבותיו. הנציג האיראני נעצר ברמזור, וברוט ניגש אליו והציג את עצמו. הדיפלומט השיב כי מעמדו אוסר עליו כל קשר עם הצוות, וניסה להמשיך בדרכו. במשך כמה דקות המשיכו ברוט ואנשיו ללכת בעקבותיו ברחובות מנהטן, עד שהצליחו להקריא לו את תוכן כתב התביעה במלואו.

המבצע כולו תואם מראש עם גורמי ממשלה בישראל, עם הממשל האמריקני ועם גורמי ביטחון. ברוט, ששימש בעבר כמנהל קמפיין הליכוד בבחירות, קיבל אור ירוק למהלך גם מראש הממשלה נתניהו, וגם ממשרד החוץ, המועצה לביטחון לאומי ומשרד המשפטים.

מאחורי הניסוח המשפטי של התביעה עומד צוות עורכי דין בינלאומי בהובלת ארגון "שורת הדין", שבראשו עומדת עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר. בפרסומים נטען כי זו הפעם הראשונה שבה איראן ומשמרות המהפכה נתבעים באופן ישיר בגין נזקים שנגרמו למדינה אחרת כתוצאה ממתקפת טרור.

בבת ים כבר מכוונים גם למקור הכסף הפוטנציאלי: חוב ישראלי לאיראן בסך כ-1.1 מיליארד דולר, הנוגע לחלקה של איראן בקו צינור הנפט אילת-אשקלון, קצא"א. החוב נקבע עוד בימי השאה בהליך בוררות בינלאומי, אך ישראל נמנעת מהעברתו בשל האיסור על סחר עם מדינת אויב. בעירייה מקווים כי אם יתקבל פסק דין לטובתם, חלק מהכספים הללו יחולטו ויועברו לבת ים.

ברוט מסר בעקבות המבצע: "לבת ים יש חשבון פתוח עם איראן, ולכן קראנו כך למבצע. הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון. הנציג שלהם יכול היה לנסות לחמוק מאיתנו ברחובות ניו יורק, אבל הם לא יחמקו מהאחריות על מה שעשו לעיר שלי". דרשן לייטנר הוסיפה: "הגיע הזמן שהאיראנים ישלמו על מעשיהם. נמשיך להיאבק בשם קורבנות הטרור עד שנמוטט כלכלית את משטר האייתוללות".

כעת עומדים לאיראן 60 ימים להגיש כתב הגנה. אם לא תעשה כן, תוכל עיריית בת ים לבקש מבית המשפט להכריע בתיק בהיעדר תגובה מצד הנתבעים. גם אם התביעה תתקבל, עדיין יידרשו הליכים משפטיים נוספים כדי לגבות בפועל את הכספים.