מסמכי בן גוריון נחשפים: "הייתי רוצה שעזה תיבלע בים"

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף מסמכים היסטוריים ממבצע קדש, ובהם אמירה חריגה של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון על רצועת עזה. "אילו הייתי מאמין בנס, הייתי רוצה שתיבלע בים", אמר בן גוריון על הרצועה, ערב היציאה למבצע הצבאי שבו כבשה ישראל ב-1956 את רצועת עזה ואת חצי האי סיני ממצרים.

הדברים נאמרו בישיבת ממשלה שהתקיימה ב-28 באוקטובר 1956, יום לפני הצנחת הכוחות במעבר המיתלה שפתחה את המלחמה. בן גוריון חזר עליהם כעבור חצי שנה, באפריל 1957, בכנס קצינים בכירים שנערך לאחר נסיגת צה"ל מהרצועה ומסיני. "רצועת עזה היא מטרה מביכה, אנו מוכרחים לקחת אותה. זה עומד בשבילנו", אמר אז.

בן גוריון לא הסתיר את החשש מפני הסכנה הביטחונית שבעזה, אך הקדים ואמר כי בעיניו מדובר ב"סכנה ממאירה" מסיבה פשוטה: ריכוז של צבא מחץ מצרי שיכול לאיים ישירות על תל אביב. יחד עם זאת, הוא התייחס גם למציאות הדמוגרפית ברצועה, שבה חיו באותה תקופה כ-300 אלף תושבים ערבים, מתוכם כ-180 עד 190 אלף פליטים שהיו לפני כן תושבי ישראל. "אפשר לתאר מה היה נעשה ברצועה הזאת... אנשים מרי נפש, אשר לעיניהם לקחו מהם שדותיהם ובתיהם", אמר.

ראש הממשלה הזהיר באותה שיחה מפני המחיר המוסרי של שליטה ממושכת ברצועה, בזמן שהעולם כולו מנדה את ישראל. "טרור זה היה הורס אותנו", אמר, והוסיף כי "אם אנו בעיני העם ובעיני העולם נאבד זכות קיומנו המוסרי, אין קיום לישראל". בן גוריון ציין במפורש כי מהרגע הראשון התנגד בתוקף לכל מי שדרש לספח את רצועת עזה לישראל, וטען כי אין צורך בעוד מאות אלפי ערבים תחת שליטה ישראלית.

החלק החריג ביותר במסמכים הוא אזהרה שהשמיע בן גוריון מפני מלחמה עתידית, אזהרה שהתממשה בפועל עשרות שנים מאוחר יותר. לדבריו, במבצע קדש הצליח צה"ל לצמצם את מספר הנפגעים, אך אין להסיק מכך מסקנות למלחמה הבאה. "זה לא יהיה כך במלחמה הבאה. תל אביב תופצץ, חיפה תופצץ, ואנשים ייהרגו. לא לוחמים, נשים, ילדים", אמר בן גוריון למפקדי צה"ל, והזהיר אותם: "ואל תלמדו גזרה שווה ממערכת סיני על המלחמה הבאה".

בן גוריון התייחס גם לסכנה שבבידוד בינלאומי של ישראל, שעלול לפגוע ביכולתה להשיג נשק במלחמה עתידית. "אם אנו נהיה מנודים מהעולם, ישנה סכנה ריאלית... שאם יבוא יום הפקודה ובשעה שמדינות ערב יחשבו שבכוחן לחסל אותנו, אנו לא נשיג את הנשק", אמר, והוסיף כי "אין לנו הרבה עשרות אלפים נוער... הייתי רואה בזה איבוד עצמנו לדעת".

לצד דברי בן גוריון נחשף גם פרוטוקול בכתב ידו של שמעון פרס, ששימש באותה תקופה כמנכ"ל משרד הביטחון וסייע לרקום את הקואליציה החשאית עם צרפת ובריטניה שהובילה למבצע. פרס תיאר את בן גוריון כמי שקיבל שתי החלטות סותרות לכאורה, "גם של מלחמה וגם של נסיגה", וכתב כי "נצחון שלנו בקרב אין פירושו דווקא הקרב האחרון, אך נצחון ערבי עלול להיות הנצחון הסופי".

המסמכים פורסמו באתר חדש שהשיק ארכיון צה"ל לציון 70 שנה למבצע קדש, הכולל יותר מ-4,500 תצלומים, מסמכים ומפות, שחלקם הגדול טרם נחשפו לציבור, לצד מידע על 149 מפקדים שהחלו את דרכם במלחמת העצמאות והיו חלק משדרת הפיקוד המייסדת של צה"ל. בין החומרים הנוספים: תיעוד מבצע "תרנגול" שבו הפיל חיל האוויר מטוס תובלה מצרי, פרטי ההצנחה הקרבית במעבר המיתלה, וההשתלטות על המשחתת המצרית "איברהים אל-אוול" שהפכה לאחר מכן לאח"י חיפה.

עוד מהדיווחים

מבצע 'חוניו' חילץ 65 יהודים מפורט סעיד שבמצרים בנובמבר 1956, וסא"ל אריה אליאב כתב בדוח כי 'תפקידי בתוך חוליה היה להציל יהודים ולהעלותם ארצה'. לפי וואלה חדשות, בין המסמכים שנחשפו יש גם תוכנית לתקיפת שדות תעופה מצריים שלא יצאה לפועל, לצד עדויות על תקיפה בשוגג של כוחות צה"ל. בן גוריון תיאר את רצועת עזה כ'צרה בכל משטר, איזה משטר שלא יהיה, אם זה משטר ישראלי, או משטר ישראלי פלוס או"מ, או משטר או"מ בלי ישראל'.

למה זה חשוב

בן גוריון הזהיר כבר ב-1956 שהחזקה ישראלית ממושכת ברצועת עזה תגבה מחיר מוסרי ובינלאומי כבד, אזהרה שחוזרת לדיון הציבורי כעת כשישראל שוב נמצאת בעימות ממושך בעזה. דבריו על בידוד בינלאומי שעלול לפגוע ביכולת ישראל להשיג נשק במלחמה הבאה נוגעים ישירות לשאלות שעולות היום סביב יחסי ישראל עם בעלות בריתה.

רצועת עזה נכבשה בפועל תוך פחות מ-48 שעות לחימה, ונשלטה לאחר מכן באמצעות ממשל צבאי ישראלי במשך כארבעה חודשים בלבד. בלחץ בינלאומי, ובעיקר אמריקאי, נסוגה ישראל מהרצועה ב-7 במרץ 1957, במקביל לנסיגה מחצי האי סיני, והשליטה בה חזרה לידי מצרים. כעשר שנים לאחר מכן, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל את הרצועה בשנית.