אביגדור ליברמן יוצא במתקפה חזיתית על מבקריו. לאחר שהודיע בסוף השבוע כי הוא מוכן ל"פשרות גם בגיוס" והסיר את החרם שהטיל על המפלגות החרדיות, ספג יו"ר ישראל ביתנו גל ביקורת מכל עבר. היום הוא בחר להשיב באופן חריף במיוחד.
"מוכנות לפשרה לא אומרת ויתור על ערכים ועקרונות", פתח ליברמן את דבריו בפוסט שפרסם. הוא לא חסך בתיאורים קשים כלפי מי שתוקפים אותו: "אני רואה בימים האחרונים את מצעד האיוולת של שורה של פרשנים, עיתונאים מטעם, בוטים ואנשים בעלי דעות קדומות, לעיתים עם נימה גזענית בולטת". לדבריו, לא משנה מה הוא אומר או עושה, המבקרים "תמיד עסוקים בייחוס מניעים זדוניים ובהמצאת קונספירציות".
בנקודה הכי חדה בפוסט, ליברמן הפך את החיצים לכיוון מי שתוקפים אותו על הניסיון להתקרב לחרדים. לטענתו, מדובר באותם אנשים שמעדיפים דווקא הקמת ממשלה שנשענת על רע"ם והרשימה המשותפת, מפלגות ש"חלק מהח"כים שלהם מזדהים באופן פומבי עם חמאס, מגדירים אותו ארגון צדקה ומאשימים את מדינת ישראל ברצח עם ובפשעים נגד האנושות". ליברמן לא השאיר מקום לפרשנות: "אני רוצה להבהיר באופן חד משמעי: זה לא יקרה. לא אתן יד להקמת ממשלה כזאת, שלתפיסתי תפגע בביטחון ותחזיר את נתניהו לשלטון".
אז מה כן? לפי ליברמן, המצב הפוליטי שנוצר אחרי הבחירות לא משאיר ברירה. "במציאות שנוצרה, על מנת למנוע בחירות נוספות ולשים קץ לעידן נתניהו, אין מנוס מקבלת החלטות קשות ומהכרעה בסוגיות שבהן ניתן לגלות גמישות ולהגיע להבנות", כתב. ומיד הוסיף את המשפט שאמור להרגיע את הבוחרים הקבועים שלו: "הבנה אינה ויתור על עקרונות, והידברות אינה מחיקה של קווים אדומים".
על עצם הגיוס, ליברמן לא זז מהעמדה העקרונית. "אני עדיין סבור שהמודל הנכון הוא חוק גיוס לכולם", כתב, אך בה בעת פתח פתח לגמישות: "לנוכח תוצאות הבחירות, עלינו לבחון אפשרויות להגיע להסכמות, גם על בסיס מתווים שגובשו בעבר". הוא חזר אל הצעת החוק שהגיש בשנת 2018, זו שנוסחה לדבריו על ידי צה"ל ומערכת הביטחון, והזכיר גם את דוח שקדי ואת הצעת החוק של הקואליציה הנוכחית. "ברור לי שלאחר אירועי 7 באוקטובר גם החוק שהצעתי בשנת 2018 מחייב שינויים והתאמות, אך הוא עדיין מהווה בסיס ראוי לגיבוש הסכמות", הודה.
ליברמן הקפיד להדגיש שהוא לא זונח את המחויבות שלו למשרתי המילואים ואנשי הקבע. "לא ויתרתי על עקרון הגיוס, ולא על המחויבות להרחבת ההטבות ולשיפור מעמדם", כתב, והזכיר בגאווה הישג מתקופת כהונתו כשר האוצר: העלאת שכר חיילי הסדיר ב-50 אחוז, לצד הכנסת תוכנית "ממדים ללימודים" לתקציב המדינה.
החלק המעניין בפוסט מגיע לקראת הסוף, שם ליברמן שולח מסר ברור לגדי איזנקוט, שעליו עתיד להיות מוטל הערב המנדט להרכבת הממשלה. יו"ר ישראל ביתנו מבקש להבהיר שהוא לא רודף אחרי הכיסא בכל מחיר. "אני לא פועל מתוך אמביציה אישית להיות ראש ממשלה בכל מחיר. הדגשתי תמיד שמבחינתי זו אופציה ולא אובססיה", כתב. הוא התייחס גם לשמועות שרודפות אותו שנים: "מאז 2019 ועד היום אני מקבל אין ספור הצעות מפתות מהצד השני. אני לא עסוק בתרגילים פוליטיים ולא מנסה להכשיל אף אחד".
את הפוסט הוא חתם בהצהרת כוונות: "אני פועל ואמשיך לפעול מתוך מחויבות אחת בלבד: טובת מדינת ישראל ועם ישראל. זה מה שהנחה אותי לאורך כל הדרך, ורק זה יעמוד לנגד עיניי בכל החלטה שאקבל". הנכונות לפשרה מסמנת שינוי משמעותי בגישתו של ליברמן, שבעבר הציב את סוגיית הגיוס כתנאי מרכזי לכניסה לממשלה, ואף נמנע בשנת 2019 מהצטרפות לממשלת נתניהו בשל אותה מחלוקת בדיוק.
עוד מהדיווחים
לפי כיפה, ליברמן התחייב ערב הבחירות האחרונות שלא לשבת בממשלה עם המפלגות החרדיות.
למה זה חשוב
אם ליברמן אכן ישנה את עמדתו ויצטרף לממשלה המתגבשת, הדבר ישפיע ישירות על עתיד חוק הגיוס ועל מאזן הכוחות הפוליטי בכנסת. דבריו מעידים שהניסיון להקים ממשלה בלי נתניהו תלוי בפשרות קונקרטיות בנושא גיוס בני ישיבות, סוגיה שנוגעת לחיילי מילואים וקבע ולמשפחותיהם.
השאלה הפוליטית שעדיין פתוחה היא עד כמה רחוקה תהיה הפשרה בפועל, וכיצד היא תתיישב עם שנים של מאבק פומבי שליברמן ניהל נגד פטור הגיוס לבני הישיבות. בימים הקרובים, עם היוודע גורל המנדט להרכבת הממשלה, יתבררו גם קווי האדום החדשים שהוא מצייר לעצמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה