איזנקוט חושף פגישה עם נתניהו: "ממשלת חירום בראשותי - צו השעה"

שבוע בדיוק אחרי שקיבל את המנדט להרכבת ממשלה, גדי איזנקוט לא מוותר. בעדכון חדש שפרסם הוא חושף פרט מפתיע: פגישה אישית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם המזכיר הצבאי שלו, שתוכנה נשאר חסוי לחלוטין.

צילום: בנימין נתניהו

"נפגשתי אתמול עם ראש הממשלה ועם מזכירו הצבאי. לא אכנס לתוכן השיחה כמובן", כתב איזנקוט, ומיד המשיך למסר המרכזי שלו: המצב הביטחוני והפנימי בישראל, לדבריו, מחייבים כעת "פיקוח הדוק על הממשלה". הניסוח שבחר הוא דרמטי ולא משתמע לשתי פנים - "צו השעה, ממשלת חירום לאומית בראשותי".

תשומת לב מיוחדת זכה לה הניסוח שבו בחר איזנקוט להתייחס לנתניהו בפוסט שפרסם, כאשר כינה אותו בתואר "ראש הממשלה היוצא", מהלך שמשדר מסר ברור: הוא לא מתכוון לוותר על השרביט ורואה בעצמו את המועמד הטבעי להרכבת הממשלה הבאה.

מה קדם לזה

ב-29.10.2026 הסתיימה ספירת הקולות לכנסת: הליכוד זכה ב-27 מנדטים, גוש הקואליציה ב-53 וגוש איזנקוט ב-48, בלי רוב לאף צד. ב-11.11.2026 שלח איזנקוט מכתב חריג לנתניהו ובו הזהיר מפני מהלכים ביטחוניים מסוכנים בתקופת המעבר. למחרת, ב-12.11.2026, נפגשו השניים במשרד ראש הממשלה בירושלים לעדכון ביטחוני, בנוכחות המזכיר הצבאי גיא מרקיזנו.

איזנקוט לא מסתפק בהצהרת כוונות. הוא מצייר תמונה שבה הכישלון להקים ממשלה כזו הוא לא רק פספוס פוליטי אלא טעות היסטורית. "תהיה זו טעות מרה לא לעשות כן", כתב, במה שנשמע כמו אזהרה ישירה לשחקנים הפוליטיים האחרים במערכת.

לגבי ההתקדמות בפועל, איזנקוט מדווח בשני מישורים: שיח מתקדם מול שותפים פוטנציאליים, ובמקביל מיצוי של כל האפשרויות האחרות העומדות בפניו. "אנחנו מתקדמים בשיח מול השותפים ובמקביל פועלים למיצוי כלל האפשרויות, אליהן אני מגיע בנפש חפצה", כתב, והוסיף משפט שמסמן בבירור את מי הוא רואה כמועמד הטבעי: "על מנת להקים בכל דרך ממשלה טובה, יציבה ומטיבה בראשותי. אין חלופה אחרת".

המילה "אין חלופה אחרת" לא נפלה בטעות. איזנקוט חוזר ומדגיש שהמנדט שקיבל מהציבור מחייב אותו להמשיך עד הסוף. "אני מבקש לחזור ולומר כי בכוונתי להפוך כל אבן ולדבר עם כל נבחר ציבור המסכים לארבעת העקרונות, במטרה להקים ממשלה יציבה בהקדם", כתב, בלי לפרט מהם בדיוק ארבעת העקרונות הללו, אך ברור שמדובר בקו אדום שמכתיב למי יפנה ולמי לא.

גם שיטת המשא ומתן זוכה להתייחסות מפורטת. איזנקוט מתאר אסטרטגיה בת ארבעה שלבים: "לבסס את השותפות, להרחיב את האפשרויות, לקדם שיתופי פעולה יצירתיים ובעיקר - לנהל שיח שמבוסס על עקרונות". ואז מגיע המשפט שמבהיר מה באמת עומד בבסיס כל המהלך: "עקרונות שבליבם האינטרסים הישראליים, והם בלבד".

לצד ההצהרות הפוליטיות, איזנקוט הקדיש שורות אישיות גם לנושא רגיש אחר. הוא כתב כי הוא "מחבק את מרים פרץ" וציין כי הוא "סומך על אליסף", תוך שהוא מוסיף כי הוא יודע שגם הלה סומך עליו ועל ההחלטות שהוא מקבל. "אני לא מוטרד מזה", הדגיש, ללא פירוט נוסף על ההקשר המדויק לדברים.

חלק נכבד מהפוסט הוקדש להתגוננות ולתקיפה נגדית, סביב קמפיין שמתנהל, לדבריו, נגד חברי סיעתו. איזנקוט תיאר זאת כ"קמפיין ארסי" שפוגע גם במשפחותיהם של חברי הסיעה, ובהם אליסף פרץ, והוסיף מסר תקיף למי שעומדים מאחורי המתקפות: "מי שחושב שרעל ירתיע אותנו, לא מכיר אותנו". במקביל, תקף איזנקוט את מה שהוא מגדיר כמסע דה-לגיטימציה נגד החברה הערבית, ותיאר אותו כ"מעשה אנטי-ממלכתי שמבזה את מגילת העצמאות והערכים בהם אנו מתגאים כמדינה יהודית-דמוקרטית".

הפגישה עם נתניהו, גם אם תוכנה נשאר חסוי, מצטרפת לתמונה הכוללת של איזנקוט כמי שממשיך לפעול בערוצים מרובים במקביל. בעוד שהציבור ממתין לראות אם המאמצים יבשילו לכדי קואליציה בפועל, איזנקוט ממשיך לשדר מסר של נחישות ושל מנדט ציבורי שמחייב אותו להמשיך, גם אם הדרך עוד ארוכה ולא ברור מי מהשחקנים הפוליטיים האחרים יסכים בסופו של דבר להצטרף למהלך תחת ארבעת העקרונות שהוא מציב כתנאי סף.

למה זה חשוב

אם איזנקוט לא יצליח להקים קואליציה לפני פקיעת המנדט, ישראל עלולה להישאר ללא ממשלה יציבה בתקופה שהוא עצמו מתאר כרגישה מבחינה ביטחונית. הציבור הישראלי ימתין לראות אילו מפלגות מוכנות לקבל את 'ארבעת העקרונות' שהוא מציב כתנאי, מה שישפיע ישירות על זהות הממשלה הבאה.

ימים קרובים צפויים להבהיר אם השיח שאיזנקוט מתאר עם "השותפים" אכן מתקדם לכדי מהלך ממשי, או שמא מדובר בעיקר בניסיון לשמר נוכחות ציבורית ולחץ פוליטי בזמן שהמנדט שלו הולך ומתקרב לפקיעתו.