איזנקוט במו"מ חשאי עם החרדים: נתניהו ובן גביר בחוץ

המנדט בידיו של גדי איזנקוט כבר כמעט שבוע, והוא כבר מספיק להסעיר את המערכת הפוליטית. מאחורי הקלעים מתנהל מו"מ לא פורמלי בין גוש השינוי למפלגות החרדיות, כאשר שני הצדדים נזהרים כמו מהאש. החשש ההדדי הוא פשוט: עוקץ פוליטי שיפוצץ הכל ברגע האחרון.

בגוש השינוי מתארים את מה שקורה עד כה כ"גישושים ראשוניים" בלבד. הפערים בין הצדדים עדיין גדולים, אבל הערוץ פתוח, וזה כשלעצמו מהלך דרמטי בהתחשב בהיסטוריה העכורה בין המפלגות החילוניות למחנה החרדי.

מה קדם לזה

ב-27.10.2026 נערכו הבחירות לכנסת ה-26, בהן התמודדו גוש נתניהו מול גוש האופוזיציה בראשות גדי איזנקוט ונפתלי בנט. ב-28.10.2026 דיווחנו שנשיא המדינה יצחק הרצוג מקדם מתווה שבו נתניהו יכהן שנתיים, יפרוש מהפוליטיקה ויקבל חנינה מלאה. ב-10.11.2026 דיווחנו שמקורבו של נתניהו, נתן אשל, ניהל מגעים עם ח"כ מנסור עבאס בניסיון למנוע ממנו לסייע להקמת ממשלה בראשות איזנקוט.

במקביל למגעים עם החרדים, איזנקוט לא שוכח את מפת הכוחות הרחבה יותר. השבוע הוא מתכנן להזמין לפגישות את נציגי הליכוד ואת נציגי הציונות הדתית, בניסיון למצות את כל האפשרויות להרכבת ממשלה. שם אחד בולט בהיעדרו מרשימת המוזמנים: איתמר בן גביר. ההחלטה שלא לפנות אליו בשלב זה נתפסת כסימן ברור לכיוון שאליו חותר איזנקוט.

צילום: איתמר בן גביר

אבל מעבר למגעים הקואליציוניים, מתנהל בימים אלה גם קרב משפטי צר ומתוח, סביב השאלה מה בכלל אפשר להספיק בתקופת המעבר. הייעוץ המשפטי לכנסת הבהיר בצורה חד משמעית: מספר החוקים שניתן להעביר בשלב הנוכחי מוגבל מאוד. המשמעות היא שגוש השינוי נאלץ לבחור בקפידה את הקרבות שהוא רוצה לנהל קודם.

ההחלטה שהתקבלה בגוש: שני חוקים ראשונים יועלו לביטול. האחד נוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, השני עוסק בהחלשת סמכויות היועצת המשפטית לממשלה. אלה שני הצעדים המשפטיים שנחשבים בעיני הגוש לדחופים ביותר להפיכה, עוד לפני שמוקמת ממשלה חדשה בפועל.

בד בבד עם המהלכים המשפטיים, התקיימה אתמול פגישה בין איזנקוט לנתניהו. על פי גורם המקורב לעניין, הפגישה לא שינתה דבר ביחס של איזנקוט כלפי ראש הממשלה. "התפיסה שלפיה יש להזיז את נתניהו בהקדם נשארה בעינה", נמסר. במילים אחרות, ההיפגשות בין השניים לא הייתה ניסיון להתקרבות אלא לכל היותר פרוטוקול מנומס בדרך למטרה אחרת לגמרי.

עצם ההודעה המשותפת שיצאה מטעם איזנקוט ונתניהו עוררה שאלות בדבר סיכוי לאחדות ביניהם, אבל מקורבים לאיזנקוט ממהרים לשלול זאת. לדבריו של איזנקוט עצמו, התוכנית ברורה: "אקים ממשלת חירום, ואז אעשה הכול כדי להרחיבה". כלומר, מדובר בצעד ראשון זמני שנועד לייצר יציבות מספקת כדי להמשיך משם הלאה, ולא בפשרה אסטרטגית עם היריב הפוליטי המרכזי שלו.

מי שעוקב מקרוב מבין שמדובר בשני מישורים שמתנהלים בו-זמנית. מצד אחד, ניסיון להרכיב קואליציה רחבה ככל האפשר, כולל פתיחת דלת זהירה למפלגות החרדיות. מצד שני, מרוץ נגד השעון להעביר חקיקה משפטית מרכזית לפני שחלון ההזדמנויות הצר שהוועצת המשפטית הגדירה ייסגר.

בימים הקרובים צפויות להתקיים הפגישות עם הליכוד והציונות הדתית, ואלה עשויות לשרטט תמונה ברורה יותר של מי בפנים ומי בחוץ. בינתיים, המו"מ עם החרדים ממשיך מתחת לרדאר, כשכל צד ממתין לראות מי יהיה הראשון להסתכן בחשיפה פומבית.

למה זה חשוב

אם המו"מ עם המפלגות החרדיות יבשיל, ישראל עשויה לקבל ממשלה חדשה בראשות איזנקוט במקום המשך כהונתו של נתניהו. החקיקה שגוש השינוי דוחף, על הרכב הוועדה לבחירת שופטים והחלשת סמכויות היועצת המשפטית, עשויה לשנות את מאזן הכוחות בין הממשלה למערכת המשפט עוד לפני שמוקמת ממשלה חדשה בפועל.

לסיכום: איזנקוט מנהל בו-זמנית מגעים קואליציוניים חשאיים עם החרדים ומרוץ חקיקה נגד השעון, כשהמסר הפנימי שלו נותר אחיד: להרחיק את נתניהו מהשלטון בהקדם האפשרי.