מאחורי דלתיים סגורות, תחת מידור ואיפול חריגים אפילו לפי אמות המידה של הפוליטיקה החרדית, מגבשת מפלגת יהדות התורה בימים אלה צוות רשמי שינהל משא ומתן מול גדי איזנקוט בנושא הבוער מכולם: חוק הגיוס.
על פי מקורות בתוך המפלגה, המגעים עם גוש איזנקוט-ליברמן מתקדמים "באופן משמעותי", אך מיד מוסיפים הסתייגות חשובה: הדרך עוד ארוכה, ואין לבשר על פריצת דרך סופית. מדובר בתהליך הדרגתי, זהיר, שכל צד בו בודק את הקרקע בלי להתחייב.
מה קדם לזה
ב-8.11.2026 קיבל גדי איזנקוט את המנדט להקמת ממשלה בתמיכת 67 חברי כנסת, כששבעה מחברי יהדות התורה נמנעו בהצבעה. מאז ניהלו גורמים ביהדות התורה מגעים לא רשמיים עם המקורבים לאיזנקוט ולאביגדור ליברמן סביב חוק הגיוס. ב-15.11.2026 דיווחנו שיו"ר יהדות התורה יעקב אשר קיים פגישה חשאית עם איזנקוט במסגרת המגעים להקמת ממשלת חירום לאומית, ובלשכתו לא הכחישו את המגעים והגדירו אותם "חלק טבעי מהתקופה".
מה שבולט במיוחד הוא רמת החשאיות סביב השיחות. המגעים מתנהלים ממש "מסביב לשעון", אבל אפילו גורמים המזוהים כמקורבים לראשי המפלגות החרדיות לא מעודכנים בפרטים המדויקים של מה שקורה בחדרים הפנימיים. זהו מידור שמזכיר תקופות רגישות אחרות בהיסטוריה של המגזר החרדי, כשההנהגה בחרה לנהל משא ומתן גורלי הרחק מעין הציבור ומעין חברי הכנסת עצמם.
בתוך יהדות התורה עצמה, שמורכבת כידוע משתי סיעות, דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית, מתנהלת בימים אלה מחלוקת פנימית חריפה על אופי הצוות שיוקם. השאלות שעל הפרק נוגעות להרכב האנשים שיישבו בשולחן המשא ומתן, לסמכויות שיוענקו להם, ולקווי היסוד שיגדירו עד כמה רחוק מותר להם ללכת מול הדרישות של איזנקוט.
לא מדובר בעניין טכני. בעולם החרדי, הרכב צוות משא ומתן על גיוס בחורי ישיבות הוא עניין שנוגע ישירות לסמכות הרבנית. כל שם שיישלח לשולחן המשא ומתן יצטרך לקבל גושפנקא, גלויה או סמויה, מהגורמים התורניים שמכתיבים בפועל את עמדת המפלגה בנושאים הנוגעים לשלמות לומדי התורה.
החשש המרכזי בתוך המפלגה הוא כפול. מצד אחד, יש רצון אמיתי להגיע להסדר שימנע משבר קואליציוני נוסף ויאפשר יציבות. מצד שני, קיים פחד עמוק מפני מצב שבו ההסכמות שיגובשו מול איזנקוט יתפרשו כוויתור על עקרונות יסוד, מה שעלול לגרור ביקורת קשה מצד חוגים שמרניים יותר בתוך הציבור החרדי, ובראשם זרמים המזוהים עם הקו הנוקשה יותר כלפי כל שינוי בסטטוס קוו.
גוש איזנקוט-ליברמן, מצדו, מציג את עצמו כגורם שדורש פתרון אמיתי ומחייב בנושא הגיוס, ולא הסדר קוסמטי נוסף. השילוב של שני השמות הללו בראש המגעים מול יהדות התורה מעיד על כך שגם הצד השני מבין את הרגישות הפוליטית והציבורית שבנושא, ומנסה לגשת אליו בזהירות דומה.
העובדה שהצוות עדיין לא גובש באופן סופי, בשעה שהמגעים כבר רצים במקביל, ממחישה את המורכבות של התהליך. יש כאן ניסיון לרוץ על שני מסלולים בו-זמנית: לנהל שיחות מהותיות מול הצד השני, ובמקביל לסגור פערים פנימיים בתוך המפלגה עצמה על מי ידבר בשמה ובאילו תנאים.
למה זה חשוב
אם יהדות התורה תגיע להסכמות עם גוש איזנקוט-ליברמן על חוק הגיוס, זה עשוי לקבוע מי יקים את הממשלה הבאה ולהשפיע על היקף גיוס בני הישיבות לצה"ל. אם המשא ומתן ייכשל בלחץ החוגים השמרניים בציבור החרדי, ישראל עלולה להיקלע למשבר קואליציוני נוסף וחוסר יציבות פוליטית.
בשלב זה לא ידוע מתי יוכרז על הרכב הצוות הסופי, ואף לא מתי צפויות השיחות להבשיל לכדי הסכמות שיוצגו בפומבי. בתוך יהדות התורה מעדיפים להישאר במה שמכונה "התקדמות משמעותית אך זהירה", ולהימנע מכל הצהרה שתחייב אותם לפני שהתמונה המלאה תתבהר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה