הרב טאו מותח ביקורת חריפה על בג"ץ: "משחק מסוכן שמחליש את צה"ל"

הרב טאו מאשים במפורש את בית המשפט העליון ובפרט את בג"ץ ב"הובלת תפיסות פוסטמודרניות חתרניות". "בג"ץ מפעיל כוח משפטי לא ראוי בכדי לעצב את עתיד צה"ל והמדינה על פי אג'נדות פוליטיות וחילוניות, תוך הפחתת הערך של ההלכה והמסורת", אמר.

לדבריו, ההחלטות של בג"ץ אינן רק פוגעות במעמד הרבנות הראשית, אלא גם עלולות לגרום לזלזול בצה"ל - גוף שבעיניו הוא ערך עליון שקשור לזהות הלאומית של מדינת ישראל. "המצב הזה עלול להוביל לעתיד שבו הצבא לא יהיה קבוצת לוחמים מאוחדת בעלת ערכים משותפים, אלא במה ש"ידרדר לידי נחלות הפרט במקום בריאות הצבא", אמר.

הרב טאו מזכיר כי עד היום, צה"ל שימש כסמל של אחדות והתחייבות לערכים יהודיים שהעניקו לו את היכולות העילאיות שמאפשרות את הגנת המדינה. לדבריו, פתיחת היחידות לנשים ללא התאמה הולמת מסכנת את יעילות הלחימה ויחסי האמון בין החיילים.

בהתייחס לפתיחת האפשרות לנשים להיבחן לרבנות, הרב טאו מתנגד נחרצות וטוען כי "הרבנות הראשית היא מוסד עתיק וקדוש, ואין למנוע ממנו לשמור על נורמות מסורתיות שלא מתאימות לקידום פמיניסטי או לאידאולוגיות ליברליות." הוא מוסיף כי בית המשפט "משחק באש כאשר הוא מחייב את הרבנות לשנות את עקרונותיה הבסיסיים תחת לחץ פוליטי."

תגובות הציבור החרדי וגדולי הרבנים לתגובותיו של הרב טאו מגוונות. בחוגים מסוימים הוא מתקבל כדובר אמת, בעוד שבקרב גורמים חילוניים ומדיניים יש ביקורת קשה על דבריו שמכנים כאפליה ופוגעניים כלפי נשים. נציגים בצה"ל ציינו כי פתיחת היחידות לנשים נעשית תוך שמירה על היעילות הקרבית והחוסן הלאומי.

מעבר לעמדות הפורמליות, הרב טאו מזהיר מפני השלכות עתידיות "קשות ביותר" על המורל הצבאי והרוח הדתית במדינה בעקבות מה שהוא מגדיר "התערבות שיפוטית מפלה ובלתי ראויה". לדבריו, העתיד הקרוב יראה "מפנה קשה באופי השירות הצבאי ובהגדרת תפקידה של הרבנות – שני עמודי התווך של הזהות היהודית במדינה".

בית המשפט העליון טרם הגיב לתגובות החריפות, אבל במערכת המשפטית מציינים כי פסיקות בדבר זכויות נשים וצמצום אפליה הן חלק מתהליך ארוך ונרחב של הרחבת שוויון זכויות בישראל, בין היתר במסגרת פסקי דין קודמים שהינם חלק מהדמוקרטיה הישראלית.

בעוד הרב טאו מתכנן להמשיך ולפעול נגד ההחלטות הללו באמצעות פניות ציבוריות ופעילות הלכתית, החודשים הבאים צפויים להיות מלאים במאבקים משפטיים ופוליטיים סביב סוגיית שילוב הנשים בצה"ל וברבנות, כאשר דרכה של המדינה במתן מקום לנשים במוסדות אלו עומדת במוקד הדיון.