בהלה באירלנד: תאגיד השידור פונה בשידור חי עקב איום בפצצה

תאגיד השידור הציבורי של אירלנד נאלץ היום לפנות את עובדיו מהבניין המרכזי בדבלין. איום אנונימי שהגיע בדואר אלקטרוני הטיל את הבניין לכוננות חירום, ושידורי הטלוויזיה החיים הוחלפו בבהילות בתוכניות מוקלטות. זה לא מקרה בודד: גל שלם של התרעות פצצה שווא מרסק בימים האחרונים את יציבות התעופה והתקשורת באירופה כולה.

ההודעה שהגיעה לתאגיד RTÉ הייתה ברורה וקצרה: פיצוץ תוך 45 דקות. כתב התחנה הקריא בשידור חי קטעים מתוך האיום, שבו נטען כי השולחים הם אותה קבוצה שעומדת מאחורי שרשרת איומי הפצצה שהציפה את חברות התעופה האירופיות השבוע. שם הקבוצה לא נחשף בשידור. בהמשך התברר כי ההודעה נחתמה בשם "מיכאיל אנדרופוב", על שם המזכיר הכללי לשעבר של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות, כשכותרתה "מסר למערב" מהדהדת במכוון את שם הביוגרפיה של אנדרופוב. לא ברור אם מדובר ברמז למעורבות רוסית או בניסיון מכוון להטעות ולהפנות אצבע מאשימה כלפי מוסקבה.

ראש ממשלת אירלנד, מיכאל מרטין, לא המתין יותר מדי כדי להגיב. "זה מדאיג, ואנחנו מתייחסים לאיום ברצינות", אמר, והוסיף כי האירוע "ממחיש עד כמה קל יחסית לגרום לשיבושים ולערער את פעילותה התקינה של החברה". מרטין הודיע כי בשבוע הבא תופעל מערכת אבטחה רחבת היקף במיוחד, שכן דבלין צפויה לארח מפגשי מנהיגים של האיחוד האירופי.

התאגיד האירי לא לבד. רשת השידור הבריטית "סקיי ניוז", שבבעלות ענקית התקשורת קומקאסט, מסרה כי גם היא קיבלה התרעה ביטחונית חריגה באותו יום. "ערכנו הערכת מצב ביטחונית ודיווחנו על הנושא לרשויות הרלוונטיות", נמסר בהודעת הרשת, שהדגישה כי "הבטיחות והביטחון של העובדים שלנו הם בראש סדר העדיפויות". בניגוד ל-RTÉ, שידורי סקיי המשיכו כרגיל. גם תחנות הרדיו "ניוזטוק" ו"טודיי אף־אם", עיתון "אייריש אינדיפנדנט" ורשת הטלוויזיה "וירג'ין מדיה" קיבלו איומים דומים. ברשת ניוזטוק חזרו העובדים לעבודה אחרי שההתרעה סווגה כשווא. גם בבולגריה דיווחה רשת הטלוויזיה הפרטית "נובה טי.וי" על הודעת דואר אלקטרוני המאיימת בהטמנת פצצה במתקניה, עם נוסח כמעט זהה: "השעון מתקתק".

האיומים נגד גופי התקשורת הגיעו בדיוק יום אחרי שגל חסר תקדים של התרעות שווא שיתק את התעופה האזרחית באירופה. רק ביום חמישי האחרון הושפעו לפחות עשרים וחמש טיסות נוסעים שונות, כאשר בסיכום של ארבעה ימים מדובר בלפחות שלושים ושלוש טיסות. בהונגריה דיווח שר ההגנה כי מטוסי קרב ליוו תוך שעה אחת שלושה מטוסי נוסעים במרחב האווירי של המדינה. בצרפת התקבלו ארבעה איומי פצצה נגד מטוסים שטסו בשמי המדינה באותו יום בלבד. טיסת "וויז אייר" מפראג לרומא הוסטה לוונציה, וכל נוסעיה פונו מהמטוס מיד לאחר הנחיתה.

חברות התעופה שספגו את עיקר הפגיעה כוללות את ריינאייר, קיי.אל.אם וויזאייר. מטוס KLM שהמריא מאמסטרדם לתל אביב נאלץ לנחות בבוקרשט לצורך פינוי וסריקה מלאה של כל הנוסעים והצוות. מטוס עם מאה חמישים ואחד נוסעים שהמריא מדבלין לרומא ביצע נחיתת חירום בבסיס חיל אוויר צרפתי. באיטליה הוזנקו שני מטוסי קרב ללוות מטוס ריינאייר שהגיע מדבלין, לאחר שהודעה אנונימית טענה כי הוטמנו בו מטעני חבלה. בכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, לא נמצא שום חומר נפץ.

מומחי תעופה מזהירים כי מדובר בשימוש ממשי באיום עצמו ככלי נשק. "מה שאנחנו רואים הוא כמעט שימוש באיומים ככלי נשק לשיבוש הפעילות, משום שזה נועד לשבש", אמר מומחה תעופה שהתייחס לאירועים. דני שנער, לשעבר ראש אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה הישראלי, מזהיר מפני תגובת יתר: "בשום פנים ואופן לא צריך להזניק מטוסי קרב על כל הודעה". לדבריו, ההחלטה חייבת להתבסס על הערכת מהימנות מדויקת ולא על פאניקה אוטומטית.

שר החוץ הספרדי חיזק את החשד כי מדובר בפעולה מתואמת ולא באירועים נפרדים. לדבריו, אין מדובר בצירוף מקרים כאשר כל כך הרבה אירועים עם אותו דפוס פעולה מתרחשים ברחבי היבשת, וההנחה הסבירה ביותר היא שמדובר בניסיון תוקפנות היברידית ובסוג של מלחמה פסיכולוגית. גורמים רבים מקשרים את הקמפיין לתמיכת אירופה באוקראינה במלחמתה מול הפלישה הרוסית, ומאשימים את מוסקבה בניהול שיבושים "היברידיים" זולים לביצוע, קלים להכחשה ולא צפויים לעורר תגובה צבאית ישירה. עם זאת, חוקרים מדגישים כי בשלב זה אין ראיות מוצקות לכך שגורם מדינתי עוין עומד מאחורי הקמפיין.

בינתיים הרשויות באירופה עומדות בפני אתגר כפול: לטפל בכל איום ברצינות מלאה, ובמקביל שלא לאפשר לגורמים אנונימיים לשתק מערכות שלמות באמצעות הודעת דואר אלקטרוני בודדת. נציב התחבורה של האיחוד האירופי הודיע על הפעלת מנגנון תיאום חדש לשיתוף מידע מודיעיני בין המדינות החברות, וגם מערכות בינה מלאכותית נבחנות כעת ככלי לסינון מהיר של אמינות האיומים. עד אז, כל הודעת דואר אלקטרוני חדשה עלולה לשתק שדה תעופה שלם, אולפן טלוויזיה או נמל ימי, בלי שאיש יידע מי באמת עומד מאחורי המקלדת.