עצרת הזיכרון המרכזית בבית שמש הפכה לזמן של כאב עמוק, כאשר הרב יצחק ביטון עלה לדוכן ונשא את נאומו על שלושת ילדיו שנרצחו במתקפת הטילים האחרונה. הקהל כולו, דתיים וחילונים, המשיך לעקוב בשקט כואב, כשקולו של הרב נשבר שוב ושוב והדמעות זלגו מעיניו.
האב השכול התייחס לנפגע האישי הקשה ביותר שיכול אדם לעבור, כשבייטרם בקול מר ובבכי תמרורים, שתקע את ליבם של השומעים: "הלב נשבר לרסיסים. לא יכולתי לדמיין את הייסורים האלה". את הקשר בין האובדן הכבד לבין האמונה בנוגע לגורל האדם ומשמעות החיים הוא התמודד כברכה בתוך החושך - "זה לא פשוט, אבל יש בחירה להמשיך לחיות, להיאחז באמונה", אמר בעודו מנסה לאחוז בכוחות שכללו את המשפחה והקהילה סביבו.
הרב ביטון סיפר על החלל העצום שהותירו בניו בבית ובקהילה בעיר. "לא רק משפחה שכולה, אלא קהילה שלמה שהתקררה ונסגרה בעקבות האסון", הוא תיאר את הרגעים הקשים בהם התחושה שהבית כמרוקן מאור ותקווה.
הרב הדגיש בפני הנוכחים את עוצמת האמונה שבלב של שכול, שעדיין מחזיקה ומנקדת את דרכו בימים קשים אלה. "גם כשחשיכה כבדה יורדת על הבית – אנו בוחרים להאמין ולזכור", אמר בין דמעות שאינן פוסקות, והקהל נסחף במציאות המדממת של האב האובד.
המעמד המרגש עורר דמעות ורחמים בין הנוכחים, שהרגישו את החיבור האנושי העמוק מעבר להבדלי דת ומוצא. הנאום הפך לרגע מכונן במצעד הזיכרון של העיר, כאשר רבים נטו את ראשם בשקט כאות של הזדהות וכבוד לסבלו העצום של האב יצחק ביטון.
האב השכול הודה לקהל על התמיכה והעצרת שנתנה לו כוח, אף שמילא את ליבו בכאב שאין לו מענה. "אני מודה לכם על שהגעתם. לא אשכח את הרגעים האלה", אמר וציין שהכאב לא מתפוגג אלא מתעצם עם הזמן. "הזכרון שלנו עבורם הוא נשמתם החיה שנושמת בתוכנו", הוסיף.
בהמשך הנאום, הרב ביטון פנה לקריאה של אחדות ותקווה. "בלב כל הלבבות הכואבים יש אור קטן אבל איתן. זה מה שיחזיק אותנו כקהילה – האמונה, הזיכרון והחיים עצמם", אמר, והקהל ענה באחידת כוחות של מחשבות ותפילות שקטות.
העצרת הסתיימה בדקת ס silence תקיעה של שופר, כשהאב יצחק ביטון זוכה לתשואות באופן מחשתי מצד המשתתפים שעמדו לצדו, בהזדהות עם כאבו הבלתי נתפס. האירוע זימן מפגש אנושי עמוק בעיר שממשיכה להתמודד עם צלקות האסון הקשה.
בעתיד הקרוב צפויים בעיר בית שמש טקסי זיכרון נוספים לזכרם של כל הנספים במתקפת הטילים, כשבמקומות שונים כבר מוכנים להנציח את שמותיהם ואת זיכרון הילדים שאיבדו את חייהם. הרב ביטון ממשיך לעמוד בחזית המאבק לשמור על זיכרונות ילדיו ועל האמונה באחרית הימים, במאמץ מול הכאב האישי והציבורי.
לצד כאבו הבלתי ניתן לתאר, משפחת ביטון מובילה היום מסר של אמונה ואהבת חיים, שמחזיק את הקהילה כולה במחויבות לזכור ולא להיכנע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה