ארה"ב לאזרחיה בלבנון: תברחו עכשיו, בעוד יש טיסות

ממשל טראמפ הוציא אזהרה חריפה לאזרחים אמריקאים השוהים בלבנון: צאו עכשיו, כל עוד יש טיסות. הקריאה אינה מנוסחת כהמלצה רכה, אלא כמסר שבו תחושת דחיפות ברורה מאוד.

התזמון לא מקרי. ביממה שקדמה לאזהרה, חיזבאללה הפר את הפסקת האש שהושגה בקושי רב. ובמקביל, המתח סביב איראן ממשיך לטפס ברקע, ומאיים לשנות את כללי המשחק האזוריים בכל רגע.

מי שמבין קריאת מפה יודע לזהות את ההבדל בין אזהרת מסגרת שגרתית לבין אזהרה שמגיעה כשמישהו ברמה גבוהה חושב שהמצב עומד להשתנות. הנוסח "כל עוד יש טיסות" אינו לשון גנרית, זוהי הודעה שמי שיחכה עוד קצת אולי יגלה שאין לאן לעלות.

הפרת הפסקת האש מצד חיזבאללה ביממה האחרונה מחדדת מה שחלק ביקורתי של הממסד הישראלי טוען זה זמן: הפסקת האש בלבנון אינה יציבה, ומי שהציגה כהישג אסטרטגי עשה זאת בצורה אופטימית מדי. חיזבאללה פועל לפי לוח הזמנים שלו, לא לפי נייר שנחתם בוושינגטון.

ולמה דווקא עכשיו? כאן נכנסת האיראנית לתמונה. מה שמתרחש בטהראן ובסביבתה מהווה משתנה שאף גורם אינו מסוגל לנבא בדיוק, לא בירושלים ולא בוושינגטון. ממשל שרואה לנגד עיניו תרחיש שבו המצב מתפוצץ בפתאומיות, ושאזרחים אמריקאים תקועים בביירות, לא יכול להרשות לעצמו לשתוק.

האזהרה האמריקאית גם מספרת משהו על הערכת המודיעין הנוכחית. ארה"ב אינה מוציאה קריאות פינוי יזומות מתוך שמרנות יתרה. כאשר משרד החוץ האמריקאי מדבר בשפה הזו, זה בדרך כלל אחרי שמישהו בקהילת המודיעין חיבר נקודות ולא אהב את התמונה שהתקבלה.

בלבנון עצמה, המצב על הקרקע מורכב. חיזבאללה יצא מהמלחמה האחרונה מוחלש, אבל לא שבור. הארגון פועל מתוך מחשבה שהוא צריך להוכיח נוכחות ולשמר את מעמדו הפנימי, גם במחיר של הפרת הסדרים. כל "תקרית" קטנה היא גם מסר פוליטי פנימי לבסיס תמיכתו.

בוושינגטון, הקריאה הזו מגיעה בתקופה שבה ממשל טראמפ מנהל בו זמנית מספר לוחות שח בצמוד: הגרעין האיראני, היציבות בלבנון, ולחץ דיפלומטי על מספר חזיתות. האזרחים האמריקאים בלבנון הם גורם שמגביל אפשרויות פעולה, ולכן הוצאתם מהמשוואה, אם ניתן, היא צעד הגיוני לפני שהמצב מחמיר.

כרגע לא ידוע על צעדים נוספים שנוקטת ארה"ב מעבר לאזהרה הזו, ולא על תאריך יעד שנקבע לפינוי. אם הדברים ירגעו, האזהרה תיוותר כמניעתית. אם המצב יתדרדר, היא תתגלה כמדויקת מאוד.