יש דברים שפשוט לא יכולים לחכות עוד - גם אם כבר חלפו 60 שנה. יבגני, יהודי מסיביר, עשה השבוע ברית מילה בעיר טומסק, קיבל את השם היהודי חיים, ועיגל סיפור משפחתי שהתחיל במחתרת, תחת אימת המשטר הסטליניסטי.
הסיפור האמיתי מתחיל הרבה לפני הלידה של יבגני. בשנת 1937, בעיר ז'יטומיר שבאוקראינה, נולד תינוק בשם פליקס - אביו של יבגני. באותם ימים, ברית מילה הייתה עבירה מסוכנת שהמשטר הקומוניסטי ענש עליה בחומרה. ההורים פחדו ולא עשו את הברית.
אבל לסבתא היו עקרונות משלה. היא הכריזה: "לא יהיה אצלי נכד שאינו מהול, אני חייבת לעשות לו ברית". יום אחד, כשההורים יצאו לעבודה, היא הזמינה מוהל בסתר לבית וקיימה את הברית לתינוק פליקס, שהיה אז בן חודש בלבד.
המחיר לא איחר לבוא. 🕯️ השמועה דלפה, השלטונות גילו - ושני הוריו של פליקס פוטרו מעבודתם לאלתר. הרב לוי קמינצקי, רב העיר טומסק ושליח חב"ד, שמע את הסיפור הזה ישירות מפליקס לפני כ-20 שנה. "הוא ידע שסבתו מסרה את נפשה וסיכנה את משפחתו כדי להמשיך את שרשרת הדורות היהודית", סיפר הרב. "שנים רבות הוריו לא יכלו לעבוד בעבודות טובות בגלל מסירות הנפש. המחיר היה כבד מאוד".
ועכשיו מגיע הנכד. יבגני, בן 60, החליט שהגיע הזמן שלו. הוא פנה לרב קמינצקי, עבר את כל התהליך, ועמד בבית הכנסת בטומסק לשמוע את השם שמעכשיו נשא - חיים.
"לראות אדם בן 60 נכנס בברית בסיביר, זה מחזה שמרטיט את הלב", אמר הרב קמינצקי. "יבגני, שהפך לחיים, מוכיח לכולנו שאף פעם לא מאוחר מדי לבוא בבריתו של אברהם אבינו. הנחישות של הסבתא ההיא לא נעלמה - היא רק חיכתה לרגע הנכון".
ברגע שנשמעה הקריאה "ויקרא שמו בישראל: חיים", ההתרגשות בקהילה הקטנה של טומסק הגיעה לשיאה. חיים עצמו לא הסתיר את הרגש. "היום אני מרגיש שלם", אמר. "אני נושא את השם חיים בגאווה, לזכר אותה סבתא גיבורה ולזכר אבא שלי, פליקס".
הרב קמינצקי ראה בכך יותר מאירוע אישי. "זהו ניצחון של דורות על מי שניסו למחוק את היהדות", אמר. "זו התשובה הכי חזקה לכל מי שניסה למחוק את הזהות היהודית ברוסיה - אנחנו עדיין כאן, גאים במורשתנו ועמנו". הקהילה היהודית בטומסק חווה בשנים האחרונות פריחה רוחנית, אך סיפור שמחבר בין מחתרת של 1937 לברית בת זמננו - הוא יוצא דופן גם בסיביר.
כמעט 90 שנה אחרי שסבתא אחת החליטה שהיא לא מוותרת, הנכד שלה סגר את המעגל - וזה בדיוק סוג הסיפורים שכדאי לספר לילדים לפני השינה. 💙
כל המעגל הזה - מז'יטומיר 1937 ועד טומסק של היום - מוכיח שדברים שנזרעו בנחישות ממשיכים לצמוח, גם אחרי עשרות שנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה