מור שמלי, אלמנתו של אלון שמלי שנרצח בפיגוע ירי באלכסנדריה שבמצרים ב-8 באוקטובר 2023, הלכה לעולמה. היא הייתה בת 35 במותה, לאחר שלוש שנים של ייסורים שלא פסקו מאז הרגע שבו בעלה נרצח לנגד עיניה.
הוריה, אילן ושושי כהן, מסרו הערב דברים קשים על מצבה של בתם בשנים האחרונות. "אנחנו לא מעכלים, ומבקשים לשמור על פרטיותנו", אמרו. "מאז האסון במצרים והטראומה שעברה, היא הייתה חיה-מתה. בעלה נרצח לידה והיא לא יצאה מזה, הנפש שלה נרצחה שם במצרים והיום היא פשוט נפטרה בטרם עת".
"מור נרצחה יחד עם אלון במצרים, היא המשיכה לחיות אבל לא הייתה מסוגלת לשאת את הכאב והאובדן של בעלה", הוסיפו ההורים. "לא היה לה רצון לחיות. פשוט חיה-מתה, עד היום שהיא כבר לא איתנו".
אלון שמלי, מאמן קבוצת נערים א' בהפועל תל אביב ומורה לחינוך גופני, נרצח בן 34 בזמן טיול מאורגן במצרים. ליד עמוד פומפיוס באלכסנדריה פתח שוטר מצרי בלבוש אזרחי באש לעבר קבוצת תיירים ישראלים. לצד אלון נרצחו גם אמנון בצלאל והמדריך המצרי, וחגי אפרת שנפצע מת מפצעיו בהמשך. הפיגוע התרחש יממה בלבד אחרי טבח 7 באוקטובר, וסיפורם של הנרצחים נדחק מהתודעה הציבורית שהייתה עסוקה באבל הלאומי.
בחודש ינואר האחרון פרסמה מור שמלי לעוקביה באינסטגרם הודעה קשה, ובה סיפרה שהיא מתכננת לסיים את חייה בהליך התאבדות בסיוע רפואי בשווייץ. הפרסום הוביל אז לגל שמועות שגויות כאילו ההליך כבר יצא לפועל. "הכאב בלתי נסבל, לא תאמינו כמה דמעות יכולים לייצר הלב והעיניים", כתבה אז. "אני לא חיה ולא לגמרי מתה, מתקיימת כאילו מרחפת מעל החיים. כאן אבל לא כאן. החיים שלי הסתיימו שם במצרים ב-8 באוקטובר 2023 כשרצחו אותנו, הכדור שפגע בלב של אלון ובלב שלי".
באותם פוסטים התייחסה מור גם למאבק הממושך שניהלה לקבלת תשובות ולצדק. "הכאב שלי לא נגמר בירייה, הוא התחיל ממנה ונמשך עוד שנתיים. ניצלתי את הזמן הזה לנסות להשיג צדק מינימלי אבל לא הצלחתי. המדינה שלנו נכשלה בזה", כתבה. היא ביקשה סליחה ממשפחתה וסובביה על הכאב שגרמה להם, והודתה להורים ולאחיות על התמיכה לאורכה של הדרך הקשה.
בראיון שהעניקה שנה לאחר הפיגוע סיפרה מור כי נותרו עבורה שאלות רבות ללא מענה בנוגע לנסיבות רצח בעלה, וכי הייתה נחושה שלא לתת לסיפורו להישכח. היא תיארה את הדקות שלאחר הירי ואת סירובה להיפרד מאלון, כשנשארה לצדו גם לאחר שהועלה לאלונקה, ובהמשך נכנסה לאמבולנס שבו הייתה גופתו מתוך רצון להיות איתו עד שובם ארצה.
מור ואלון הכירו שש שנים לפני שנישאו. שניהם עסקו בחינוך, היא בתחום החינוך המיוחד והוא כמורה לחינוך גופני ומאמן כדורגל. לאחר שובה לישראל מצאה מור בית נוסף בקהילת הפועל תל אביב, הגיעה למשחקים ופעלה יחד עם אנשי המועדון להנצחת זכרו של בעלה. שמו של אלון הונצח במגרש הנוער של המועדון, וקבוצות נקראו על שמו.
דודה של מור, נחום ישראלי, ספד לה היום בפוסט שפרסם בפייסבוק. "כבר שלוש שנים שאת אינך. אינך שקטה, אינך נוכחת, אינך עצמך. עכשיו שקט לך", כתב. "מתת כבר אז לפני שלוש שנים, כשהכדור ההוא פילח את לבו של אלון אהובך, הוא פילח גם את שלך". הוא הוסיף כי "גם בלב של כולנו נפער סדק ענק לפני שלוש שנים וכעת הוא גדל, התרחב והתעצם. אבל לפחות עכשיו שקט לך". את דבריו חתם במילים: "אנחנו נותרנו כאן כדי ללקק את הפצעים, לאחות את השברים, לשמור על החיים".
למה זה חשוב
הסיפור מזכיר שמשפחות נפגעי טרור בפיגועים נגד ישראלים בחו"ל ממשיכות להתמודד עם הטראומה שנים אחרי האירוע, גם כשהתקשורת והציבור כבר עברו הלאה. מור שמלי עצמה ציינה שהמדינה לא הצליחה לספק לה מענה או צדק בעקבות רצח בעלה, מה שמעלה שאלות על התמיכה הניתנת לנפגעי טרור כאלה.
פרטי ההלוויה טרם פורסמו. משפחתה של מור שמלי ביקשה לשמור על פרטיותה בשעה הקשה הזו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה