משרד החינוך פרסם היום את נתוני "התמונה החינוכית" לשנת תשפ"ה, ולכאורה יש סיבה לחייך. שיעור הזכאות לבגרות עלה ל-77.9%, לעומת 76.6% בשנה שעברה. גם שיעור המצטיינים זינק, הנשירה ירדה, וההתמדה השתפרה.
אבל רגע לפני שפותחים שמפניה, כדאי להכיר את הסיפור שמתחת לנתונים היפים. כי בדיוק ביום שבו משרד החינוך מתהדר בהישגים, מתברר ששר החינוך יואב קיש הורה לבכירי משרדו לנתק קשר עם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ראמ"ה. כן, הגוף שבעצם אחראי על המדידה האמיתית של מה שקורה בכיתות.
לא במקרה. מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, הוא זה שהתעקש לפרסם את תוצאות מבחני התנופה במדעים, שלפיהן רק 3% מהתלמידים עומדים בדרישות תוכנית הלימודים. מספר שלא בדיוק מתאים לנרטיב של "דור הניצחון" שקיש אוהב לצטט בכל הזדמנות.
קיש, לפי הדיווחים, מנע במשך ארבעה חודשים שלמים פרסום תוצאות של ארבעה מבחנים שונים, עד שנאלץ לשחרר אותם בהוראת היועמ"שית. ואז, איזה תזמון מושלם, הוא דאג לפרסם אותם באותו יום שבו יצאו תוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים. כישלון מקומי שנטמע בתוך כישלון גלובלי, איך לא.
"נתוני התמונה החינוכית מציגים תמונה רחבה, אמיתית וחשובה של מערכת החינוך בישראל", אמר קיש על הנתונים שכן נוחים לו. "עלייה בזכאות לבגרות, גידול במספר המצטיינים, צמצום משמעותי בפערים החברתיים-כלכליים ושיפור במדדי ההתמדה. זהו דור הניצחון של מדינת ישראל", הוסיף. מעניין אם הוא היה אומר את זה גם על ציוני מבחני התנופה.
בינתיים, מי שכן יוצא נשכר מהנתונים האמיתיים זה הרשויות. שישה יישובים הגיעו השנה לזכאות מלאה של 100%: גוש חלב, חורפיש, סאג'ור, אלקנה, בוקעאתה והמועצה האזורית תמר. ראשון לציון ממשיכה להוביל בין הערים הגדולות עם 91.1% זכאות, וגם מצטיינת ב-5 יחידות מתמטיקה ואנגלית, זו כבר השנה הרביעית ברציפות שהעיר בצמרת.
גם גבעת שמואל לא נשארת מאחור. העיר מציגה זכאות לבגרות מצטיינת של 39.2%, פי שלושה מהממוצע הארצי. ראש העיר יוסי ברודני לא התבייש להתגאות: "יש לנו את מערכת החינוך הטובה בישראל, והתלמידים שלנו מעניקים לנו בכל פעם סיבות חדשות לגאווה", אמר.
אבל מאחורי כל הסיפורים המקומיים המוצלחים מסתתרת תמונה לאומית פחות מחמיאה. בחברה החרדית שיעור הזכאות לבגרות עומד על 27.6% בלבד, ובמודיעין עילית הוא צונח ל-4.5% בלבד מתוך כמעט אלף תלמידי י"ב. ברחובות הממוצע של בני ברק עומד על 14.5%. אלה נתונים שגם ראמ"ה מודדת, ובדיוק בגלל זה קיש לא כל כך אוהב את הגוף הזה.
לפי הדיווחים, השר גם הורה לגנוז מבחן ארצי חדש שתוכנן לבדוק מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית ואוריינות דיגיטלית. בנוסף, ניסה להעביר תקציבים לצורך "הכנה" מיוחדת של תלמידים לקראת מבחני פיז"ה, מהלך שנעצר רק אחרי שאלון הסביר שהוא עלול לעלות למדינה בהערת אזהרה בינלאומית. הכנה כזו, לפי הביקורת, דומה בעצם לשליפת פתק מהשרוול באמצע מבחן.
עוד מהדיווחים
בחברה הערבית שיעור הזכאות לבגרות זינק מ-78.3% בתשפ"ד ל-83.9% בתשפ"ה, עלייה של 5.6 נקודות אחוז בתוך שנה. בירושלים עומד אחוז הזכאות לבגרות על 51.7% בלבד. הפער בשיעורי הזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק לחלש צומצם מ-17.5 נקודות אחוז לפני חמש שנים ל-12 נקודות אחוז בתשפ"ה.
למה זה חשוב
הקרב בין שר החינוך לראמ"ה משפיע על אמינות הנתונים שההורים והתלמידים מסתמכים עליהם, ועל יכולת הציבור לדעת מה קורה באמת במערכת החינוך לפני שמתקבלות החלטות תקציביות. אם גוף המדידה העצמאי מושתק, קשה לדעת אילו מהנתונים המוצגים לציבור משקפים הצלחה אמיתית ואילו רק נרטיב נוח לשר.
בשורה התחתונה, בעוד שהנתונים הרשמיים מספרים סיפור של התקדמות, מי שעוקב מקרוב רואה תמונה מורכבת הרבה יותר: פערים ענקיים בין רשויות, הישגים דלים במבחנים הבינלאומיים, ומערכת יחסים מתוחה בין השר לגוף שאמור לפקח עליו. נראה שהקרב על מי שולט בנרטיב החינוכי רק מתחיל, והשאלה אם ראמ"ה תמשיך לשחק לפי הכללים של קיש עוד פתוחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה