איראן מצננת ציפיות: "לא מציאותי לצפות לתוצאות מהירות"

איראן מצננת את הציפיות. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר כי לא מציאותי לצפות לתוצאות מהירות מהשיחות המתנהלות בין טהראן לוושינגטון. ההצהרה הגיעה בשלב שבו שני הצדדים מנהלים מגעים דיפלומטיים שמשכם ותוצאותיהם נותרים עמומים.

המסר מטהראן ברור: אל תפרשו את פתיחת הדלת לדיאלוג כהתקדמות מהירה לעבר הסכם. איראן מכניסה כעת ניהול ציפיות מובנה לתוך השיח הפומבי, דבר שבדרך כלל מעיד על כך שהפערים בחדרים הסגורים גדולים מכפי שנרצה להראות.

מבחינה היסטורית, הדפוס הזה מוכר. כל פעם שהמשא ומתן הגיע לנקודת חיכוך אמיתית, שלחה איראן דוברים רשמיים לאמר בדיוק את מה שנאמר עכשיו: שהדברים מורכבים, שצריך זמן, שאין למהר. זה גם אמצעי לחץ על וושינגטון וגם כיסוי גב פנים-איראני מול הקו הקשה בתוך המשטר.

מנגד, ארצות הברית לא פרסמה תגובה מיידית להצהרה. הפער בין לוחות הזמנים שכל צד מציג לעצמו ולציבור הוא אחד הסימנים הראשונים לכך שמשא ומתן נמצא בקשיים, גם אם לא בקריסה.

השאלה המרכזית שתעמוד על השולחן בסבבים הבאים היא תוכנית הגרעין האיראנית. טהראן אינה מוכנה לוותר על מה שהיא מכנה "זכויותיה הגרעיניות", בעוד וושינגטון דורשת הגבלות מדידות ומוחשיות. הפער הזה לא נסגר בהצהרות על "דיאלוג בונה".

ישנה גם זווית פנים-איראנית שאי אפשר להתעלם ממנה. הנשיא פזשכיאן עלה לשלטון עם תדמית "מתון" יחסית, אבל הכוח האמיתי בשאלות הגרעין והיחסים עם ארצות הברית נמצא אצל המנהיג העליון עלי חמינאי. כל הסכם שייחתם יצטרך את אישורו, ואישורו לא בא בזול ולא בא מהר.

ההצהרה הנוכחית של דובר משרד החוץ מתפקדת אם כן גם כמסר פנימי: לאלה שחושדים שהממשלה "מוכרת" את האינטרסים האיראניים לאמריקאים, הדובר אומר בקול רם שאין עסקה בפח ואין כניעה מתקרבת.

בוושינגטון, הלחץ הפוליטי פועל בכיוון ההפוך. ממשל טראמפ, שחזר לשלטון עם קו "לחץ מקסימלי" מוצהר כלפי טהראן, מנסה לייצר תוצאות דיפלומטיות שיוכל להציג כהישג. פער הציפיות הזה בין שני הצדדים הוא הבעיה הבסיסית, הרבה יותר מסוגיות טכניות.

בשלב זה, לא ידוע מתי ייפגשו הצדדים בסבב הבא של השיחות, לא ידוע היכן, ולא ידוע אם יהיו בכלל. ההצהרה הרשמית מטהראן מצביעה על כך שגם אם הפגישות יימשכו, הדרך להסכם ארוכה בהרבה ממה שמישהו מוכן להודות בפומבי.