ארצות הברית הכריזה על גל סנקציות נרחב נגד איראן, שפוגע בו זמנית ברשתות הנפט, במערכת הפיננסית ובמסדרונות הימיים האסטרטגיים. זה לא צעד בודד - זה לחץ מתואם על כל נקודת הכניסה של הכסף האיראני.
מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה ביום שישי על סנקציות נגד גורמים המעורבים בסחר בנפט איראני. בין הגורמים שהוכנסו לרשימה: חברה סינית שייבאה עשרות מיליוני חביות נפט איראני. זו לא הפעם הראשונה שסין מוצאת את עצמה ברשימה האמריקנית, אבל ההחלטה לפרסם את שמה בגלוי מצביעה על שינוי טון בוושינגטון.
במקביל, משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על תשתיות פיננסיות שמשרתות את המשטר האיראני, כולל בתי חלפנות שמעבירים מיליארדי דולרים. בסך הכל, הגבלות הוטלו על 35 קבוצות ופרטים המעורבים ברשת הבנקאות המסתורית של איראן. זו הדרך שבה טהראן עוקפת את הסנקציות הקיימות מזה שנים - ועכשיו וושינגטון אומרת שהיא סגרה עוד אחת ממסילות הבריחה האלה.
בוושינגטון הדגישו בצורה חדה: המהלך כולו מתבצע במסגרת מבצע "זעם כלכלי", שנועד לפגוע במימון הטרור, בפיתוח הנשק האיראני ובפעילות האזורית של טהראן. זה לא לשון דיפלומטית - זה הצהרת מטרה. האמריקנים אומרים בפה מלא שהם רוצים לייבש את האיראנים כלכלית, ולא רק להוקיע אותם בנאומים.
אבל הצעד שעשוי לעורר את הפאניקה הגדולה ביותר בשווקים הבינלאומיים הוא דווקא האזהרה הנפרדת שהוציא משרד האוצר האמריקני לחברות הספנות העולמיות: כל חברה ששולמת לאיראן תמורת מעבר בטוח במצר הורמוז - בכל צורה שהיא - עלולה למצוא את עצמה מוכנסת לרשימת הסנקציות. לא משנה אם זה מטבע, נכסים דיגיטליים, תרומה לצלב האדום האיראני, או כל קרן איראנית אחרת - הכל אסור וגורר ענישה.
הסיבה שזה חשוב במיוחד: מצר הורמוז הוא הנקודה שדרכה עוברת כ-20% מתנועת הנפט והגז בעולם. כל אוניה שעוברת שם - עוברת ליד איראן. וטהראן החלה לדרוש "דמי מעבר" כחלק ממשא ומתן לסיום המלחמה עם ישראל וארה"ב. זו בעצם ניסיון לגבות כסף מהמערב תוך ניצול שליטתה הגאוגרפית. האמריקנים אומרים עכשיו: כל מי שמשלם - נכנס לצרות.
האזהרה הגיעה בתזמון לא מקרי. בדיוק כשאיראן העבירה הצעה חדשה למתווכים פקיסטניים לפתוח משא ומתן מחדש עם ארה"ב - וושינגטון בחרה להגיב עם חבילת סנקציות ואזהרות. המסר: הדיפלומטיה בסדר, אבל המנגנונות הכלכליים ימשיכו לפעול.
האזהרה של משרד ה-OFAC לא כוונה לחברה ספציפית ולא ציינה מדינה שכבר שילמה דרך ערוצים עקיפים. אבל ההגדרה הרחבה שניתנה - כל סוגי התשלום, בלי יוצא מהכלל - מטילה עננה על עשרות חברות ספנות בינלאומיות שמפעילות מסחר במפרץ הפרסי.
השאלה המעשית היא מה יקרה כשחברה אירופית, יפנית או קוריאנית תיאלץ לבחור בין מעבר בהורמוז לבין הישארות מחוץ לרשימות האמריקניות. ההחלטה הזו, שנראית טכנית, עשויה להפוך למשבר דיפלומטי בין ארה"ב לבין שותפות סחר מרכזיות.
כל עוד איראן לא מסכימה לתנאים שיספקו את וושינגטון, הלחץ הכלכלי צפוי להימשך ולהתרחב - והחברות הסיניות ובתי החלפנות שמחכות מאחורי הקלעים כבר מבינות שהן הבאות בתור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה