דוח מבקר: נתניהו כנע לאילוצים פוליטיים ופגע בשיקום הצפון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף ונוקב: ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשרדו נכנעו לאילוצים פוליטיים ולא פעלו לצמצום מבנה הממשלה הנפוח, חרף המלצות של צוותים מקצועיים שמונו במיוחד לצורך כך. התוצאה: פגיעה מהותית בשירות לאזרח, בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה, וכישלון ישיר בשיקום יישובי הצפון והדרום בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

הממצא המרכזי: בין השנים 2020 ל-2024 בוצעו לא פחות מ-76 שינויים במבנה משרדי הממשלה - פתיחות, סגירות והעברות סמכויות. "ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה", כתב אנגלמן בדוח.

המספרים מדברים בעצמם. בשנת 2024 היו בישראל 31 משרדי ממשלה ו-35 שרים. לשם השוואה: בדנמרק 23 משרדים, בפינלנד 12, בהולנד 12, בצרפת 14. מספר השרים בישראל גדל ב-65% בין 2003 ל-2025, ובממשלה הנוכחית הגיע לשיא של 38. לפחות 15 מתוך 31 משרדים אינם קיימים או כמעט אינם קיימים במדינות השוואה בעולם. מספר המשרדים בישראל גדול פי 1.5 עד 2.7 לעומת מדינות אחרות.

אחד המחדלים הכואבים ביותר בדוח נוגע לשיקום יישובי הצפון. במאי 2024 הוקם מטה לשיקום הצפון במשרד ראש הממשלה, ביולי 2024 מונה לו ראש - ואז, בנובמבר 2024, הממשלה החליטה להעביר את האחריות לשיקום הצפון למשרד האוצר. בדצמבר 2024, חמישה חודשים בלבד לאחר מינויו, הודיע ראש המטה על סיום תפקידו בשל צמצום סמכויותיו. "הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים, לרבות היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון", קבע אנגלמן. "ליקויים אלה עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם". נכון לפברואר 2026, מתווה לפיתוח מרחבי של מחוז הצפון טרם הובא לאישור ממשלה.

הדוח חושף דפוס שחוזר על עצמו שנים: הממשלות מקימות צוותים מקצועיים, הצוותים ממליצים על צמצום - ושום דבר לא קורה. ב-2015 המליץ צוות מקצועי לצמצם; הממשלה הקימה ב-2016 צוות שיבחן את ההמלצות - ולא יישמה. ב-2018 המליץ צוות בין-משרדי להגביל את מספר המשרדים ל-17; הממשלה החליטה שזה יקרה "מהממשלה הבאה". באוקטובר 2024 החליטה הממשלה לבחון ביטול חמישה משרדים תוך 30 יום ולגבש המלצות נוספות תוך 120 יום. נכון לאוגוסט 2025, תשעה חודשים לאחר המועד שנקבע, משרד ראש הממשלה לא סיים את הבחינה ולא גיבש הצעת החלטה.

הנזק לא נשאר תיאורטי. מקרה בוחן אחד: הרשות לתכנון החקלאות הועברה בפברואר 2023 ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל - ועברה "ריקה", ללא עובדים ומנהלים. משרת מנהלת הרשות אוישה רק עשרה חודשים לאחר ההחלטה, שאר המשרות החלו להתאייש שנה וחצי אחרי. התוצאה: ועדת הקצאות קרקע חקלאית כמעט ולא פעלה, מספר הדיונים ירד ב-50%, והשטח החקלאי שאושר התכווץ ב-87% - מ-21,414 דונם ל-2,781 דונם בלבד.

גם ניצולי השואה שילמו מחיר. הרשות לזכויות ניצולי השואה, שתקציבה עומד על 3.9 מיליארד שקלים, עברה בין שלושה משרדים שונים מאז 2020. מתוך השקעה כוללת של 24 מיליון שקלים בפיתוח מערכות מידע בשנים 2021-2025, 14 מיליון שקלים ירדו לטמיון. הרשות עדיין מתבססת על מערכת ישנה שאינה נתמכת על ידי היצרן כבר 17 שנים ונמצאת בסיכון ממשי לקריסה, מה שמסכן את הטיפול בכ-120,000 ניצולי שואה. בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים, פיצול האגף בין שני משרדים הוביל לירידה של 22% במספר המשתתפים, ובהכשרות שמימנו מעסיקים הירידה הגיעה ל-30%.

שיא התנודתיות: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שנותנת שירותים ל-300 אלף תושבים, הועברה בין שבעה משרדים שונים מאז הקמתה ב-2007. המעברים היו תכופים כל כך שמערכות המידע של הרשות עדיין מאוחסנות על שרתים של משרד החקלאות, שאליו היא כבר לא שייכת. ב-93% מהחלטות ההעברה, השרים אישרו את המהלך בלי לראות נתוני תקציב. ב-92% מהמקרים לא הוצגו נתונים על מספר המשרות המועברות.

המבקר אנגלמן מדגיש במפורש: האחריות מוטלת על בנימין נתניהו אישית. "על ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה", ציין בדוח. הממשלה הנוכחית היא זו שמחצית מתוך 76 השינויים נעשו תחתיה, ומספר המשרדים בה הגיע לשיא היסטורי.

אנגלמן ממליץ בדוח לנתניהו לפעול לחקיקת הגבלה על מספר משרדי הממשלה, לסיים את הבחינה של ביטול חמשת המשרדים שהוחלט עליה באוקטובר 2024, ולהבטיח שכל שינוי עתידי יתבסס על נתונים תקציביים ומקצועיים מלאים. מדוח המבקר לא עולה שמשרד ראש הממשלה הגיב עד כה להמלצות.