פייגלין ובן ארי מתאחדים: רשימה משותפת לבחירות הקרובות

שני שמות מוכרים מהימין הרדיקלי מחברים ידיים. מפלגת "זהות" בראשות משה פייגלין ותנועתו של ד"ר מיכאל בן ארי הודיעו היום על ריצה משותפת בבחירות הקרובות. ההכרזה מסמנת את אחד האיחודים הבולטים בקצה הימני של המפה הפוליטית הישראלית.

פייגלין ובן ארי אינם שמות זרים זה לזה. שניהם עברו את הליכוד, שניהם הוציאו את עצמם ממנו לכיוונים שונים, ושניהם מדברים שפה לאומית-דתית חריפה שמושכת קהל נאמן אך מצומצם. הבעיה של שניהם ידועה: קהל נאמן אך מצומצם, שבכל סבב בחירות מגלה שהוא גדול בנפשו ולא תמיד גדול מספיק בקלפי.

משה פייגלין הקים את "זהות" לאחר שנים שבהן ניסה לשנות את הליכוד מבפנים. הוא הידוע בעמדותיו הליברטריאניות-לאומיות, בין היתר בתמיכה בלגליזציה של קנביס לצד עמדות לאומיות נוקשות בנושא ריבונות וביטחון. מיכאל בן ארי, לשעבר חבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי, מוכר כאחד הקולות הלאומניים הקיצוניים ביותר בזירה הישראלית, תלמיד של הרב מאיר כהנא ונושא הדגל של אותה אסכולה.

שני הפוליטיקאים הללו אינם מגיעים מאותו עולם רעיוני בדיוק. פייגלין הוא אידיאולוג עם ספרים ועם מערכת שלמה של רעיונות שעברו עיצוב לאורך שנים. בן ארי הוא יותר פעיל שטח, קצר ותוקפני בפני מיקרופון. האיחוד ביניהם אינו טבעי מאליו, וכנראה נולד קודם כל מהצורך להישרד מבחינה בחירתית.

שאלת אחוז החסימה תרחף מעל הרשימה הזו מרגע שהוכרזה. שתי המפלגות לא הצליחו לעבור את הסף בנפרד בסבבים קודמים, ואיחוד הוא לרוב הדרך שבה מפלגות קטנות מנסות לפתור את הבעיה הזו. אם החישוב ייצא נכון, ואם הקהל שמצביע לכל אחד מהם יבוא בפועל, יש כאן פוטנציאל תיאורטי למנדט אחד או שניים. אם לא, הקולות ילכו לאיבוד.

הימין הקיצוני בישראל סובל מפירוד כרוני. עוצמה יהודית של איתמר בן גביר מצליחה לאחרון לגייס חלק גדול מהקהל הזה, ובמידה רבה מוצצת קולות שבעבר היו מתחלקים בין מספר רשימות. האיחוד של פייגלין ובן ארי מנסה כנראה ליצור אלטרנטיבה לאותו קהל, או לפחות לאסוף את מי שאינו מזדהה עם בן גביר מסיבה כזו או אחרת.

פרטי הרשימה, סדר המועמדים וההסדרים הפנימיים בין שתי התנועות טרם פורסמו. אלה הם הפרטים שיקבעו הרבה מאוד: מי מקבל את המקום הראשון, מי מקבל מקום ריאלי, ומי יוצא מהעסקה עם תחושה שהוא שותף שווה.