בטיול משפחתי רגיל במכתש רמון, ילד בן 8 ממוצא רחובות עשה גילוי שארכיאולוגים מקצועיים חולמים עליו: שבר פסלון קדום בן יותר מ-1,700 שנה, שנח על האדמה וחיכה שמישהו ירים אותו. דור ווליניץ, שהגיע לאזור במסגרת טיול של חברי צוות מילואים מחטיבת הצנחנים עם משפחותיהם, לא ידע שמה שנראה לו כ"אבן מעניינת עם פסים" הוא ממצא ארכיאולוגי נדיר.
"במהלך הטיול חיפשתי על האדמה דברים מיוחדים שאוכל להציג בכיתה", סיפר דור. "פתאום שמתי לב לאבן מעניינת עם פסים שנחה על הקרקע, והרמתי אותה. היא נראתה לי כמו חפץ יוצא דופן, אז הצגתי אותה לעקיבא, ארכיאולוג וחבר של אבא, שהשתתף בטיול".
עקיבא גולדנהירש, מפקח ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, היה בטיול כחבר משפחה, לא כאיש מקצוע. אבל כשהילד הגיש לו את "האבן", משהו עצר אותו. "ברגע הראשון חשבתי שמדובר במאובן", הוא מסר, "אבל אז הבחנתי בקפלי הבגד המפוסלים, והתרגשתי מאוד".
הממצא הועבר לבדיקות במעבדות רשות העתיקות. התוצאות היו חדות: שבר פסלון קטן בגודל של כ-6×6 ס"מ, המציג חלק מדמות אנושית עם קפלי בד מפוסלים בקפידה, שיוצרים מראה של גלימה עוטפת. בדיקת החומר שביצע ד"ר נמרוד וילר חשפה כי הפסלון עשוי ממינרל קל מסוג פוספוריט, שנפוץ דווקא באזור הנגב.
הפרט הזה הוא לא פרט טכני, הוא מפתח לפענוח. "העובדה שהפסלון עשוי מחומר מקומי עשויה להעיד כי מדובר בפסלון שיוצר בארץ, ולא יובא לכאן", הסביר גולדנהירש. "סגנון הלבוש והפיסול מתאים לתקופה הרומית. הדמות מתוארת כשהיא לובשת גלימה, ללא בגד תחתון נראה לעין. אופן פיסול הקפלים והבחירה בחומר כה עדין מעידים על רמת מיומנות גבוהה מאוד של האמן".
מי בדיוק מגולם בפסלון? על כך אין תשובה ודאית. "בהיעדר סימנים אופייניים מזהים, קשה לקבוע את זהות הדמות בוודאות", אמר גולדנהירש, "אך ייתכן שמדובר באל יופיטר, או בזאוס-דושרא, אל נבטי שזוהה עם זאוס במסגרת המפגש בין התרבות הנבטית לעולם ההלניסטי-רומי". אם כך, הפסלון משקף בדיוק את מה שהיה מכתש רמון לפני 1,700 שנה: נקודת מפגש בין תרבויות, על ציר מסחרי ערכי.
הממצא נפל בדיוק על תוואי דרך הבשמים הנבטית, שחצתה את מכתש רמון וניהלה לאורכה פעילות אנושית ענפה בתקופות הרומית והנבטית. שבר הפסלון מצטרף לשרשרת עדויות על אותה דרך, שסחרה תבלינים, בשמים, ועוד.
דור ווליניץ לא החזיק בממצא לעצמו. הוא מסר אותו לאוצרות המדינה וקיבל מרשות העתיקות תעודת הוקרה על אזרחות טובה. גולדנהירש לא הסתיר את שביעות הרצון: "כל ממצא ארכיאולוגי הוא חלק מהמורשת של כולנו. מסירתו לאוצרות המדינה מאפשרת לחקור אותו, לשמור עליו ולהנגיש את הידע לציבור הרחב. ההתנהלות האחראית של דור ומשפחתו היא דוגמה לאחריות אזרחית ראויה ולשמירה על נכסי התרבות של הארץ".
כעת יעמוד הפסלון לבדיקות נוספות, במטרה לנסות לזהות בוודאות את הדמות המגולמת בו ואת מקום ייצורו המדויק, בעוד דור ווליניץ כנראה יגיע לכיתה עם סיפור שאף ילד אחר בכיתה לא יוכל להתחרות בו.
ילד בן 8 שחיפש סתם דבר מגניב להביא לבית הספר, הביא הביתה ממצא שחוקרים יעסקו בו עוד שנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה