חברת כאל פרסמה היום (שלישי) את דוחותיה לרבעון הראשון של 2026, ומהם עולה תמונה מעורבת: צמיחה בפעילות הליבה לצד שחיקה ניכרת ברווחיות. החברה רשמה רווח נקי של 78 מיליון שקל, לעומת 97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-20%. זאת למרות שההכנסות עצמן צמחו בכ-6.7% והסתכמו ב-809 מיליון שקל.
מנוע הצמיחה המרכזי היה ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי, שעלו ל-549 מיליון שקל לעומת 518 מיליון שקל בתקופה המקבילה. מחזור העסקאות הכולל הסתכם בכ-53 מיליארד שקל, גידול של כ-7.6%. גם הכנסות הריבית נטו רשמו עלייה של כ-5.4% והגיעו ל-250 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים עמד על 4.1 מיליון, גידול של כ-7.7% לעומת הרבעון המקביל, ומספר הכרטיסים החוץ-בנקאיים הפעילים עלה בכ-11% לכ-1.73 מיליון.
תיק האשראי הצרכני של כאל חצה לראשונה את רף 9 מיליארד שקל והגיע לכ-9.05 מיליארד שקל, עלייה של כ-11.3% בתוך שנה. תיק החייבים הכולל בגין פעילות כרטיסי אשראי עמד על כ-17.2 מיליארד שקל, צמיחה של כ-9% לעומת התקופה המקבילה. גם האשראי לרכב רשם קפיצה חדה: יתרות האשראי לרכב עמדו על קצת יותר ממיליארד שקל, לעומת כ-392 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד.
בשורת ההוצאות נרשמה עלייה רוחבית שקיזזה את הצמיחה בהכנסות. סך הוצאות החברה זינק לכ-715 מיליון שקל, לעומת 637 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-12%. הוצאות התפעול עלו בכ-17% לכ-292 מיליון שקל, הוצאות המכירה והשיווק גדלו בכ-8.5% לכ-217 מיליון שקל, וסעיף השכר והנלוות הסתכם ב-119 מיליון שקל. ההוצאות צמחו בקצב גבוה מהכנסות, וזה לב הבעיה.
גם ההפרשות להפסדי אשראי הכבידו על התוצאות. הוצאות הפסדי האשראי ברבעון הסתכמו בכ-71 מיליון שקל, לעומת כ-62 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של כ-14.5%. יתרת ההפרשה לאשראי במאזן חצתה את רף חצי המיליארד והגיעה ל-511 מיליון שקל. כאל מציינת כי ההשוואה מושפעת גם מגורם חד-פעמי: ברבעון המקביל אשתקד נרשמה הכנסה מביטול הפרשות ישנות שהתבררו כמוגזמות מתקופת פרוץ המלחמה, מה שהגדיל אז את הרווח באופן חד-פעמי. השנה אין ביטולים כאלה.
תשואת ההון ירדה ל-11.1% לעומת 14.5% ברבעון המקביל, ויחס היעילות עלה ל-79.6%. הון עצמי של החברה עמד על כ-2.87 מיליארד שקל, לעומת כ-2.75 מיליארד שקל במרץ אשתקד. סך המאזן הגיע לכ-22.2 מיליארד שקל. בתזרים, החברה הציגה מזומנים נטו מפעילות שוטפת בהיקף של 937 מיליון שקל, אך גם תזרים שלילי מפעילות מימון של 752 מיליון שקל, בעיקר בשל פירעון אשראי לתאגידים בנקאיים.
מנכ"לית כאל יפית גריאני אמרה כי "ביצועים אלו הושגו בסביבת מאקרו מאתגרת, שהשפיעה בין היתר על מחזורי העסקאות בארץ ובחו"ל. לצד עזיבת פליי קארד, אנו ממשיכים לבנות את כאל להוביל את עולם התשלומים, האשראי החוץ-בנקאי והשירותים הפיננסיים." גריאני הוסיפה כי "זו הזדמנות עבורנו לייצר מנועי צמיחה חדשים, פתרונות פיננסיים מתקדמים, חיזוק שותפויות לטווח ארוך, ולשדרג את הצעת הערך ללקוחותינו."
הרבעון כלל גם התפתחויות אסטרטגיות. כאל חתמה על הסכם ארוך טווח עם בנק הפועלים להמשך שיתוף הפעולה בין הצדדים, והשיקה כלי שירות מבוסס בינה מלאכותית בשם "גל" שנועד לייעל את שירות הלקוחות. בנוסף, נמסר כי בשנה שעברה הונפקו מאות אלפי כרטיסים לחיילי מילואים עבור תקציבי נופש ופנאי, לצד ארנקים דיגיטליים לתושבי קו העימות בצפון ולתושבים שבתיהם נפגעו במהלך המערכה מול איראן.
ברקע הדוחות עומדת גם מחלוקת עסקית חריפה בענף. בסוף מרץ הכריז מועדון הנוסע המתמיד של אל על, פליי קארד, שהוא עוזב את כאל ועובר לישראכרט בעסקה המוערכת במיליארד שקל על פני עשר שנים. כאל הגיבה במכתב משפטי חריף, בקשה לצו מניעה ומינוי בורר. בית המשפט כבר הגביל את ישראכרט מלפנות ללקוחות מסוימים של המועדון, ושאלת כרטיסי הפרימיום עדיין תלויה בין הצדדים. לפי דיווחים, גריאני הכינה בחודשים האחרונים תוכנית חלופית לשיתוף פעולה עם גוף מתחום התיירות והתעופה, כאשר שמה של וויז אייר מסתובב בשוק, אם כי דבר לא אושר רשמית.
האתגר המרכזי של כאל בהמשך 2026 הוא כפול: ריסון הוצאות התפעול שצומחות מהר מהכנסות, לצד ניהול מחלוקת פליי קארד שעלולה לפגוע במשמעות בנפח הפעילות. יחד עם זאת, צמיחת תיק האשראי הצרכני, הגידול בבסיס הלקוחות והסכם הפועלים מצביעים על כך שהפעילות הבסיסית שומרת על כיוונה - והתמונה הסופית של השנה תלויה לא מעט בתוצאות המשפטיות של הסכסוך על פליי קארד ובזהות השותף התיירותי שכאל עתידה להכריז עליו.
כאל מציגה צמיחה עסקית יציבה, אך רווחיותה ב-2026 תיבחן בעיקר על פי יכולתה לרסן הוצאות ולצלוח את מאבק פליי קארד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה