הקואליציה הגישה חוק לפיזור הכנסת - מועד הבחירות ייקבע בוועדה

יו"ר הקואליציה אופיר כץ הגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25, כשלצידו כל ראשי סיעות הקואליציה. לפי ההצעה, מועד הבחירות לא נקבע בחוק עצמו אלא יוכרע רק במהלך הדיונים בוועדת הכנסת. זהו המהלך הרשמי הראשון מצד הקואליציה לפיזור הכנסת.

הרקע להגשה הוא לחץ כפול. מצד אחד, המפלגות החרדיות קיבלו הנחיה ברורה מהרבנים לפעול להפלת הממשלה ולהוביל לבחירות בהקדם, זאת בעקבות כעסם על כישלון הקואליציה לקדם את חוק הפטור מגיוס. מצד שני, מיד לאחר מכן, האופוזיציה הניחה הצעת חוק משלה לפיזור. הקואליציה הבינה שאם לא תגיש חוק מהיר יותר, תמצא עצמה מובלת על ידי יריביה.

המשחק הפוליטי האמיתי כאן לא קשור לשאלה אם יהיו בחירות, אלא למי יקבע מתי הן יתקיימו. בליכוד ובסביבת נתניהו מנסים לייצב את האירוע ולמנוע מצב שבו נתניהו מצטייר כמי שנגרר לבחירות בידי האופוזיציה והחרדים. לכן הוחלט להגיש חוק קואליציוני מקביל שישלוט בתהליך החקיקה ויקבע את העיתוי לפי שיקולי הליכוד.

ההצבעה הטרומית על החוק צפויה להתקיים כבר בשבוע הבא. אולם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב לקצר את הליכי הדיון, כך שגם אם יעבור בקריאה ראשונה, עדיין יידרשו ועדות וקריאות נוספות. מרגע ההגשה ועד לפיזור בפועל - יש מסלול ארוך.

על הפרק מספר תאריכים לבחירות, בהם תחילת ספטמבר או אמצע ספטמבר. נתניהו עצמו אינו מעוניין בבחירות באוקטובר, בסמוך לאירועי הזיכרון של 7 באוקטובר ולדיונים הציבוריים הקשים שצפויים להתחדש סביב אחריות הדרג המדיני למחדל. לכן בחירות בספטמבר הן כרגע התרחיש הסביר ביותר.

המפתח נמצא בידי ש"ס. אם המפלגה תצביע נגד חוק הפיזור של האופוזיציה, או תימנע מהצבעה, יהיה קשה מאוד להשיג 61 חברי כנסת לפיזור. ש"ס משדרת זהירות ומשתמשת בתמיכתה ככוח מיקוח. גורמים בש"ס אמרו בשיחות סגורות: "לא נוותר על כל מה שנמצא כרגע על הפרק", והזכירו שורה של חוקים ונושאים שעדיין ממתינים לקידום.

דגל התורה נמצאת בעמדה שונה. הרבנים כבר הנחו לפעול להפלת הממשלה, וסביר שהמפלגה תתמוך בחוק הפיזור הקואליציוני. כך, בעוד חוק הפיזור של האופוזיציה צפוי להיתקל בהתנגדות, החוק של הקואליציה עשוי לצבור תמיכה חרדית. הליכוד בנה את המהלך בדיוק לשם כך.

בסביבת נתניהו מנסים גם לשמר למראית עין את "הגוש". לאחר ההצהרה החריפה של הרב לנדו כי "אין יותר גוש", בליכוד מבינים את המחיר הסמלי של פירוק הברית עם החרדים. פיזור מוסכם ומתואם יאפשר לנתניהו לטעון שהשותפות הפוליטית לא קרסה, גם אם הממשלה נפרדת.

מאחורי ההצהרות התקיפות, המציאות ברורה: הכנסת ה-25 מתקרבת לסיומה. הקרב האמיתי בימים הקרובים יהיה לא על האם ללכת לבחירות, אלא על מי ייראה כמוביל - ומי ייראה כמי שנגרר.