בית הדין בהאג הגיש בחשאי בקשת מעצר נגד סמוטריץ'

משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש בחודש שעבר בקשה חשאית לצו מעצר נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ביהודה ושומרון. כך דווח אתמול ואמש על ידי מספר גורמים, בהסתמך על פרסום של אתר Middle East Eye.

הדיווח פורסם באתר Middle East Eye הבריטי, המקורב לגורמים בבית הדין ולקטאר, ואושר על ידי מספר גורמים המעורים בפרטי הדיונים הסגורים בהאג. הבקשה התבססה לפי הדיווחים על ראיות הנוגעות למדיניות ישראל ביהודה ושומרון.

לפי הדיווחים, הבקשה הוגשה ב-2 באפריל ועדיין לא אושרה על ידי שופטי בית הדין. ההחלטה אם להוציא את הצו עשויה להימשך חודשים. האישומים נגד סמוטריץ' כוללים עקירה כפויה של אוכלוסייה כפשע מלחמה וכפשע נגד האנושות, העברת אוכלוסייה ישראלית לשטח כבוש כפשע מלחמה, וכן רדיפה ואפרטהייד כפשעים נגד האנושות.

פרט בולט במיוחד: אם שופטי בית הדין יאשרו את הבקשה, יהיה זה צו המעצר הראשון בהיסטוריה שמוציא בית דין בינלאומי בגין עבירת "אפרטהייד". עד כה לא נעשה שימוש בעבירה זו מעולם בהליך כזה.

בית הדין לא הכחיש את קיומה של הבקשה. דובר מטעם משרד התובע אמר כי בהתאם לנהלים החדשים, בקשות לצווי מעצר מסווגות כחסויות, ולכן "משרד התובע אינו יכול להתייחס לשאלות בנוגע לבקשות לכאורה לצווי מעצר". לעומת זאת, דוברת בית הדין אוריאן מאייה אמרה לסוכנות רויטרס כי בית הדין "מכחיש שהוצאו צווי מעצר חדשים במסגרת התיק הפלסטיני" - אמירה שמתייחסת להוצאה בפועל, לא לעצם הגשת הבקשה.

לצד הדיווח על סמוטריץ', נמסר כי בשבוע שעבר התקיים דיון נוסף שבחן אפשרות להגיש בקשות לצווי מעצר גם נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שרת ההתיישבות אורית סטרוק ושני קצינים בכירים. לפי שעה, בקשות רשמיות בעניינם טרם הוגשו.

בין השמות הנידונים במסגרת הדיונים הפנימיים במשרד התובע נמצאים גם שר החוץ ישראל כץ והרמטכ"ל אייל זמיר, שהרשויות בהאג בוחנות את מידת אחריותם הפיקודית והמדינית. אם יאושר הצו נגד סמוטריץ', יהיה הוא הבכיר הישראלי השלישי שמבוקש בהאג, לאחר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

צילום: איתמר בן גביר

גם "הארץ" דיווח בסוף השבוע כי במשרד התובע ביקשו להוציא צווי מעצר סודיים נגד חמישה גורמים ישראלים, אך בית הדין הכחיש את הדיווח המדויק הזה ואמר שהוא "אינו מדויק".

הרקע לכל זה הוא ההליכים שהחלו בנובמבר 2024, אז הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. מאז מפעילות ישראל וארצות הברית לחץ כבד על בית הדין, כולל סנקציות אמריקניות נגד התובע הראשי, סגניו ושופטים המעורבים בתיק.

סמוטריץ' ובן גביר אינם זרים לצעדים בינלאומיים נגדם. בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה כבר הטילו בעבר סנקציות אישיות על שניהם. באיחוד האירופי נדונה אפשרות להרחיב את הסנקציות, אך המהלך נבלם בשל התנגדות של גרמניה, איטליה והונגריה.

בשלב זה אין אישור רשמי לבקשה, ואין כל תגובה פומבית מסמוטריץ' או ממשרד האוצר. ההחלטה הסופית של שופטי בית הדין אם לאשר את הצו תתקבל בהמשך, ומועדה אינו ידוע.