שרת הליכוד הבטיחה שחמאס ייעלם - ולא ידעה להסביר איך

שרת החדשנות גילה גמליאל עוררה גלים הבוקר בראיון לרדיו 103fm, כשהצהירה בנחרצות שחמאס וחיזבאללה "ייעלמו" - אך כשנלחצה לתת הסבר, לא הצליחה לגבות את ההבטחה בתכנית ממשית. העימות עם המגיש גדעון אוקו חשף פער מטריד: בין הרטוריקה הניצחונית של אנשי הממשלה לבין המציאות בשטח.

גילה גמליאל - כנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר-2צילום: גילה גמליאל

בפתח הראיון ביקשה גמליאל "להרגיע" את המאזינים: "אתם אף פעם לא נותנים לנתניהו קרדיט - האיום הקיומי של הנשק הגרעיני יוסר ברגע שהעשרת האורניום יוצא מאיראן. אתם כל פעם אומרים שכולם משתקמים, חמאס, חיזבאללה, איראן". אבל ה"הרגעה" הפכה במהירות לשדה מוקשים.

כשנאמר לה שחמאס שולט במחצית מרצועת עזה ומשתקם, אמרה גמליאל: "מדינת ישראל שולטת 65% בתוך הרצועה, שליטה אבסולוטית. אנחנו עושים שם מה שקבענו, נדאג לנטרל את כל המנהרות ואת כל הטווח. אנחנו נגיע לכך שכל רצועת עזה תהיה מפורזת. חמאס - השטח שלו הולך ומצטמצם מפעם לפעם עד שלא יהיה לו על מה לשלוט בתוך הרצועה". אז הוסיפה את המשפט שגרם לסערה: "חמאס לא משתקם. אחוזי השליטה שכרגע בשליטתו - יעלמו".

אוקו לא עבר על זה לסדר היום. "איך הם יעלמו? בקסם? ניצחון מוחלט, ככה דמיינת אותו?" - שאל. גמליאל נכנסה לעימות חריף מולו, אך לא הצליחה לתת תשובה ברורה לשאלה הפשוטה. ובדיוק כאן טמון הקושי: שנה וחצי לאחר שממשלת ישראל הכריזה על "ניצחון מוחלט" כיעד, אין לה תכנית שניתן להסביר בגלוי.

גמליאל גם התייחסה לדיווחים על הסכם מסתמן בין איראן לארצות הברית, וקראה להמתין עם מסקנות: "אני תמיד ממליצה להמתין עד שהדברים יש להם את הבהירות המרבית, עם ראייה מקיפה של כל מה שיצא בסוף". על המשטר האיראני אמרה ישירות: "אנחנו לא מאמינים במשטר הזה וברצונות שלו. ברגע שיש מדינה ומשטר שחורטים על דגלם להשמיד את מדינת ישראל - 'הקם להורגך השכם להורגו'".

בנושא חוק הגיוס נשמעה גמליאל חריגה יחסית לממשלתה. "אני בעד שנתחיל להתניע מהלך שבו חיילים חרדים יהיו ממש כחלק אינטגרלי וטבעי בתוך המערך הצבאי", אמרה, ומיד סיפקה דוגמה אישית: "הייתה לי פריווילגיה וזכות עצומה לעשות את זה בפעם הראשונה בגיוס חרדים לשב"כ - שהיום זה מודל מצליח מאוד".

אבל הדברים הכואבים יותר הגיעו מיד לאחר מכן: "כל שיח שחושבים שינהלו אותו בהיבט פוליטי - לצערנו מה שמוביל בסופו של דבר לטרגדיה שלנו היום, שאחרי שנתיים וחצי בתוך מלחמה אנחנו כמעט ולא מצליחים לגייס חרדים". כלומר, שרה בממשלה של נתניהו מודה בפה מלא שאחרי שנתיים וחצי - המצב בשטח קשה. המנהרות עדיין שם, חמאס עדיין מתפקד בחלקים מהרצועה, והמשבר האמיתי - מחסור בכוח אדם - לא נפתר.

הרטוריקה של גמליאל מייצגת בדיוק את התופעה שמאפיינת את ממשלת נתניהו לאורך כל המלחמה: הצהרות ניצחון שלא מחוברות לתכנית. "ישראל שולטת ב-65%" נשמע כמו נתון מרשים - עד שמבינים שהשאלה הבוערת היא מה קורה בשאר ה-35%, ומה יקרה ביום שאחרי לשטחים שנכבשו. על אלה, גמליאל לא נשאלה - ולא ענתה.

הפרשנות שמציעה הממשלה לאירועי המלחמה ממשיכה לעסוק בנקודות הצלחה - 65% שליטה, מנהרות שינוטרלו, חמאס שיעלם - בעוד השאלות האמיתיות על סיום המלחמה, על "היום שאחרי" ועל יכולת הגיוס, נשארות ללא מענה. הראיון של גמליאל לא היה חריג; הוא היה טיפוסי.