שיא של עשור: 57% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כיהודים לפני ישראלים

57% מהציבור היהודי בישראל מגדירים את עצמם יהודים לפני שהם מגדירים את עצמם ישראלים. זהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז תחילת המדד ב-2016, וקפיצה חדה מ-34% בלבד בשנה שעברה. הנתונים עולים ממדד התפוצות השנתי לשנת 2026, שהוגש לנשיא יצחק הרצוג בטקס חגיגי, במסגרת שבוע התפוצות.

צילום: יצחק הרצוג

הסקר נערך בפברואר 2026 בקרב 1,216 יהודים ישראלים בני 18 ומעלה, וכולל עשרה משתנים הנוגעים לזהות, ערבות הדדית ותפיסת אחריות. מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי, הגיש את הממצאים לנשיא המדינה.

לצד הרוב שמזדהה כיהודי בראש ובראשונה, רק 20% הגדירו את עצמם ישראלים בעיקר. שיעור מי שאמרו ששתי הזהויות חשובות להם במידה שווה ירד ל-23%. אנשי המשרד מכנים את התופעה "התכנסות זהותית" - חיזוק ניכר של הרכיב היהודי בתוך הזהות הישראלית.

87% מהמשיבים ציינו כי העובדה שהם יהודים משמעותית עבורם, ו-85% הסכימו כי יהדות היא שייכות לעם בעל היסטוריה ושורשים משותפים, הרבה מעבר לשמירת מצוות. המעניין הוא שהתפיסה הזו התחזקה דווקא בקרב הציבור החילוני, שבו 82% מסכימים עם ההגדרה הזו.

גם הדאגה מפני ההתבוללות הגיעה השנה לשיא. 66% מהישראלים רואים בנישואי תערובת בתפוצות איום משמעותי על העם היהודי - הנתון הגבוה ביותר בעשור האחרון. 54% אמרו שההתבוללות מטרידה אותם באופן אישי, עלייה ניכרת לעומת השנים הקודמות. גם כאן, העלייה מגיעה בעיקר מהציבור החילוני והמסורתי.

האחווה עם יהודי העולם נותרת גבוהה: 71% מרגישים שיהודי התפוצות הם "אחים שלהם", 75% סבורים שלישראלים וליהודי התפוצות יש גורל משותף, ו-85% אומרים שאנטישמיות כלפי יהודי בחו"ל מטרידה אותם אישית. 94% מצפים מיהודי התפוצות לפעול למען ישראל בעת מלחמה.

אלא שמולם עומד פרדוקס בולט: ככל שהזהות היהודית מתחזקת, כך נחלשת התמיכה במחויבות המעשית. רק 20% מהישראלים תומכים כיום בהקצאת משאבים כספיים לסיוע ליהודים בתפוצות - ירידה חדה לעומת 40% בשנה שעברה. שיעור המוכנים לתרום מכספם לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות עומד על 22% בלבד. גם הנכונות להתחשב בעמדות יהודי התפוצות בנושאי דת ומדינה, מדיניות חוץ וביטחון, ירדה בצורה משמעותית.

במשרד מפרשים את הפער הזה כתגובה לביקורת המופגנת של ציבורים יהודיים גדולים בארצות הברית על התנהלות הממשלה - ביקורת שהשאירה חותם. הישראלים מרגישים קרובים לאחיהם בחו"ל ברמה הזהותית, אך מחויבות המדינה לאזרחיה בארץ, כך נראה, מנצחת כשמדובר בחלוקת משאבים בפועל.

הנשיא הרצוג, שקיבל את הממצאים, אמר כי "מדינת ישראל רואה בקשר עם יהדות התפוצות ברחבי העולם ערך מן המעלה הראשונה וחלק בלתי נפרד מזהותה הלאומית". שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר: "במשך עשרות שנים יהודי התפוצות חיזקו את מדינת ישראל. היום תורנו לחזק אותם". כהן סקלי הוסיף כי "הדרך היחידה להבטיח את המשכיותו של העם היהודי לנצח היא באמצעות חינוך יהודי".

בניגוד למגמת הצמצום שהמדד מצביע עליה בתחושת המחויבות האישית, הממשלה דווקא הרחיבה השקעותיה: במסגרת שבוע התפוצות אישרה שלוש החלטות ממשלה בהיקף כולל של למעלה מ-100 מיליון שקלים, הכוללות תמיכה בחינוך יהודי פורמלי בתפוצות, הכשרת מורים מהתפוצות במוסדות אקדמיים בישראל, וסנכרון תוכניות חוויה בישראל לנוער יהודי מחו"ל.