הסופרת הדסה בן ארי נכנסה לחדר בניה - ונדהמה ממה שגילתה

הדסה בן ארי פרסמה בסוף השבוע פוסט שהתחיל בווידוי קטן ונגמר עם מינוס בעיניים. "לא יודעת מה תחשבו עליי אחרי הווידוי הזה", היא כתבה לעוקביה, "אבל הילדים הגדולים שלי ישנים בקומה שאני לא מגיעה אליה". כן, היא לא עולה לקומה שבה ישנים בניה. אלא אם כן יש כניסה לממ"ד.

אבל אז קרה משהו. "היה איזה אירוע חריג, עשיתי ג'סטה לאחד הילדים ונכנסתי לחדר של הבנים", סיפרה. "ומה שראיתי שם הדליק לי את הלב. אוי כמה שהוא הדליק לי את הלב. כל הורה רוצה לראות מה שאני ראיתי בחדר של הבנים".

אז מה בדיוק היא ראתה? הבנים תלו שלטים בחדר עם מטרות אישיות שהציבו לעצמם. על התקרה נתלה שלט של אחד הבנים עם היעדים שלו: "10 שניות עמידת יד. לנגן כל שיר שבא לי בגיטרה. מתח עם שלושים קילו". על הקיר נתלה שלט של הבן השני עם הכותרת "המטרות שלי": "להתמקצע בפסנתר וקמנצ'ה. לעשות לפחות 5 מתח. ללמוד לצייר יפה. בהצלחה".

כמובן שהתגובה הראשונה שלה הייתה הורית לגמרי. "אחד תלה שלט על התקרה, אחד תלה שלט על הקיר. רציתי לתלות את שניהם. מה אמרנו על דבק סלוטייפ על הקיר?!", כתבה בחיוך. "אנשים חושבים שאני כותבת ספרים ולא יודעים שאני עובדת תחזוקה. אב בית. לא משנה".

אבל אחרי שהתאוששה מהפאניקת-הקיר, הגיעה ההבנה הגדולה: היא לא האחראית לכל זה. "הם כתבו לעצמם מטרות לחיים ולא בגלל שאני מדברת איתם על לחיות חיים עם משמעות", היא הודתה, "כי כשאני מדברת איתם הם אומרים: אמא, די עם הנאומים".

אז מי כן הצליח? שכן. פשוט שכן צעיר מהשכונה. "הגיע איזה שכן חמוד, איש צעיר ומרעיל אותם על החיים, ואומר להם: זה הזמן שלכם לחיות חיים גדולים. תכתבו לעצמכם מטרות. תהפכו להיות האנשים שאתם חולמים. והם לוקחים את זה בשתי ידיים".

בן ארי קושרת את הרעיון הזה גם לסיפור נוסף מהשבוע: ילד שלא אוהב לקרוא הגיע אליה הביתה, שמע שיצא הספר "מלחמה של גיבורים 2" ואמר לאמא שלו שחייבים לקנות. "נתנתי לו את הספר וחשבתי איזה כיף לו. איזה כיף לילדים שלי שבדלת האחורית יש מי שמדליקים אותם על החיים".

היא מסכמת את כל זה עם מסר שכל הורה מכיר: "אנחנו ההורים נמשיך לברבר להם בשכל, אבל הם ילמדו לחיות חיים מלאי קסם וחלומות ושאיפות מגיבורים של החיים". לפעמים המסר הנכון פשוט לא מגיע מאמא.