שרת התחבורה מירי רגב מסרה הערב כי טרם התקבלה החלטה על סגירת המרחב האווירי או על הפסקת הפעילות בנתב"ג. אבל זה לא אומר שהכל שקט מאחורי הקלעים.
צילום: AIלפי הדיווחים, פיקוד העורף הציב דרישה קונקרטית וחריפה: להגביל את מספר השוהים בשטח שדה התעופה בן גוריון ל-2,500 איש בלבד. הדרישה הזו היא שמניעה כעת דיונים שמתקיימים בהכרח על מנת לקבוע מה עושים הלאה.
רגב ניסחה את המצב בזהירות: "נכון לעכשיו" - שתי מילים שמשאירות את כל האפשרויות על השולחן. אין סגירה. אבל אין גם בהירות. מה שכן ברור הוא שהמצב הביטחוני הנוכחי מאלץ את הדרג הפוליטי ואת הגורמים המקצועיים לשבת ולהתווכח על שאלה שלפני כמה שנים הייתה נשמעת בלתי אפשרית.
מספר כמו 2,500 איש הוא נמוך באופן קיצוני ביחס לפעילות הרגילה של אחד משדות התעופה העמוסים בבינוני העולם. נתב"ג בתקופות שיא מכיל עשרות אלפי אנשים מדי יום - נוסעים, צוותי אוויר, עובדים, אנשי שירות. הגבלה לרמה שדורש פיקוד העורף פירושה בפועל צמצום עצום של מספר הטיסות, ואולי השבתה כמעט מלאה של הפעילות האזרחית.
מה שמעניין כאן הוא לא ההכחשה של רגב - אלא מה שהיא לא אמרה. היא לא אמרה שהדרישה של פיקוד העורף נדחתה. היא לא אמרה שאין בסיס להגבלה. היא אמרה שמתקיימים דיונים - כלומר, הדרישה על השולחן, ומישהו צריך לקבל החלטה.
שדה התעופה בן גוריון הפך בחודשים האחרונים לסמל של מצב ביטחוני מורכב: חברות תעופה זרות רבות הקפיאו ואז חידשו טיסות לישראל, שעוני השעיה ארוכים הפכו לשגרה, וכל אירוע ביטחוני משמעותי מתגלגל מיידית לשאלה אם הנתיב האווירי נשאר פתוח. הפעם, עם דרישה רשמית מפיקוד העורף, העניין קיבל ממד ממסדי שקשה להתעלם ממנו.
השאלה הפוליטית שעומדת מאחורי הכל היא פשוטה: מי מחליט? פיקוד העורף הגדיר את המגבלה הביטחונית. הדרג הפוליטי, עם רגב בראשו בכל הנוגע לתחבורה, צריך לאשר או לסרב. ובמשוואה הזו, לחץ ביטחוני מול עלות כלכלית ותדמיתית עצומה, ההחלטה היא לא קלה.
בינתיים, הדיונים נמשכים, ולנוסעים שמתכננים טיסות קרובות - כדאי לעקוב.
עדכונים צפויים בשעות הקרובות, כשהדיונים בין פיקוד העורף לגורמים הרלוונטיים יתגבשו להחלטה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה